חלון פתוח לחרקים - כחליל השברק

"והימים ימי ראשית הקיץ
ימי ראשית
בבוסתנים צבר ועץ הזית
רוח חרישית"

אין מתאים יותר מלפתוח רשומה זו בבית הראשון והמקסים של "ימי ראשית הקיץ" מאת יעקב רוטבליט.
כחליל השברק Polyommatus icarus אומנם אינו פרפר קיצי במיוחד אבל עת ראשית הקיץ כאשר הכל מצהיב וקמל הופך כחליל השברק ניכר בכל שדה בור ובתה.

כחליל השברק - זכר
זכרי הכחליל נוטים לתפוש נקודת תצפית אסטרטגית
להמתין לנקבות ולגרש כל מתחרה המגיע לקרבתם.

באחד הבקרים של ראשית קיץ חם ומהביל ביקרתי שוב באזור תל-חדיד ובין בוסתנים של זית וגדרות צבר מצאתי את נקבות כחליל השברק עסוקות במלאכת הרבייה. בשטחי הבור שולט בסגול הלילך הקוץ קורטם דק אבל פה ושם צצים, לעיתים נחבאים, גם עשבי השברק הקוצני. בנוף זה עוברות נקבות הכחליל משברק אחד למשנהו ומחפשות אתרים משובחים להטלה. ואם יש מעט סבלנות ואורך נשימה באוויר הלוהט אפשר לחזות במעשה מקרוב ממש עד כי אפשר לראות את הביצה מודבקת בעדינות על בסיסי העלים הירקרקים.

הוא אחד הנפוצים בכחלילי ישראל, הכחליל הראשון המופיע באביב ואלה הזכרים הבוקעים תחילה ומקשטים את הנוף בכחול מטאלי זועק למרחקים. הנקבה צנועה יותר וצבעיה חום אוכרה, לעיתים עם גווני כחול. אלה פרפרים של אזורים פתוחים ואחו, חובבי חום הפעילים בשעות החמות של היום.
למין תפוצה עולמית רחבה הכוללת תת-מינים רבים והמשתרעת מצפון אפריקה, אירופה, המזרח התיכון, קווקז ואסיה עד סין (באזורים הממוזגים). בישראל תת-מין מקומי P. I. Zelleri המצוי מהחרמון בצפון ועד גבול המדבר ועוד תת-מין הנקרא כחליל החרמון P. I. Juno המצוי במרומי החרמון והרי הלבנון.

כחליל השברק - נקבה

באופן מפתיע - ואולי לא - התפרסם בדצמבר 2007 מאמר על הופעת המין גם באזור מונטריאול, קנדה. פרטים של כחליל השברק נאספו ע"י אנטומולוג חובב כבר ב 2005 אולם המין זוהה סופית ככחליל השברק ביוני 2007. ההופעה הראשונה של המין הייתה ליד שדה-תעופה מקומי, מה שעשוי להסביר את הדרך בה המין הגיע לקנדה.
בין והיו אלה מספר פרטים טרום בוגרים שהצליחו להזדווג ולהעמיד צאצאים או נקבה הריונית שמצאה פונדקאים מתאימים (חלקם מינים פולשים מאירופה) נראה שהם מצאו את דרכם באחת מטיסות המטענים מאירופה. כיום המין מתבסס במספר אזורים ומסתמן שהוא הולך להישאר שם ובגדול. חוקרי פרפרים קנדיים מציינים שמקרה כזה מהווה הזדמנות למחקר על הדינמיקה של התפשטות מינים חדשים.

ראשוני הבוגרים מופיעים בבקעת הירדן בסוף פברואר ומקימים דורות רצופים עד נובמבר (מספר הדורות תלוי במיקום גיאוגרפי של האוכלוסייה), באזור רצועת החוף הם נראים עד דצמבר. על הפונדקאים של זחלי כחליל השברק נמנים בני משפחת הפרפרניים ובהם מיני השברק, אספסת, לוטוס, דבשה, תלתן ועוד. הבוגרים ניזונים מצוף פרחי המינים המדוברים ומיני פרחים נוספים בהתאם לעונה.

נקבה מטילה ביצה על עלה של שברק קוצני.
הביצים מוטלות כבודדות על ענפים שונים.

הביצים מוטלות על בסיסי עלים או נצני הפרחים. הבקיעה מתרחשת לאחר כשבוע ימים. זמן ההתפתחות אורך כשבועים ומחצה. זחלים המגיעים לגודל המתאים כ 13 מ"מ מתגלמים על בסיס הצמח הפונדקאי או על הקרקע בתוך נשר עלים. הבוגר מגיח לאחר כעשרה ימים. הגלמים או הזחלים של סוף הקיץ מקיימים דיאפאוזה של כחודשיים. פרטים המופיעים בקיץ עשויים להיות קטנים מהממוצע. נראה שהדבר קשור לזמינות המזון והצורך להשלים את מחזור הגידול מהר יחסית לפני שמקורות המזון יצטמצמו באופן ניכר.

כך נראית הביצה לאחר ההטלה, גודלה כחצי מלימטר.

בדומה למינים אחרים של כחלילים גם זחלי כחליל השברק מושכים נמלים (בדרגה רביעית וחמישית) החולבות אותם בעבור טל-דבש מתוק. נראה שזו אינה משיכה חזקה כבמיני כחליל אחרים, אין פה קשרי הדדיות והמין אינו זקוק לנמלים להשלים את ההתפתחות. בספרות מחו"ל מדווח גם שלעיתים הנמלים אוספות גלמים לקן או מכסות אותם בפסולת צמחית בבסיס הצמח.

זחל של כחליל השברק מטופל בנמלים מסוג חרולית.
הנמלים מגרים את הזחל להפריש טל-דבש בעזרת ליטופי המחושים.

כחליל השברק שימש ומשמש כמודל למחקרים שונים. אחד המעניינים עסק בהשפעת התזונה על המשיכה המינית בכחליל השברק. מחקר שהתפרסם בשנת 2000 הראה שבחירת הפונדקאי משפיעה על איכות הצבע של הכנפיים ובליעת UV אצל הנקבות. חומרים פעילים (Flavonoids) המופקים ע"י הזחלים מהפונדקאים משמשים לייצור פיגמנטים בולעי UV בכנפי הבוגרים. כמות ואיכות הפלבונואידיים מושפעים ממין הפונדקאי. נקבות עשירות בפיגמנטים בולעי UV אטרקטיביות יותר עבור הזכרים ולכן יש להן פוטנציאל גבוה יותר להתרבות.
החוקרים משערים שהמסר שהנקבה מעבירה לזכר הוא שהיא התפתחה על מזון משובח יותר (למשל יותר פרחים ופחות עלווה) ולכן היא מהווה בת-זוג איכותית יותר המסוגלת לספק ביצים איכותיות יותר עבור דור ההמשך. עם זאת יתכן שמדובר רק באמצעי המאפשר לזכר לאתר ולזהות נקבות. לבירור הסוגיה נדרש מחקר נוסף.

נקבה של כחליל השברק מוצצת צוף מעוקץ עקרב.

מחקר אחר (1996) שנעשה על מין זה בדק את השפעת סוג ואיכות המזון על כמות ואיכות הפרשת הטל-דבש. ממצאי המחקר העלו שדיאטת פרחים מאפשרת הפרשה גדולה יותר של טל דבש וגם מסייעת יותר בהתפתחות הזחל. פרחים מכילים יותר חנקן ומים וככל הנראה אלה מאפשרים יצור מוגבר של טל-דבש. המחקר מצא שהפרשת טל-דבש נמשכת גם תחת עקת מזון ומים אם כי בכמות מועטה מאוד. ממצאים אלה מעידים ככל הנראה על החשיבות של ייצור טל-דבש והקשר עם הנמלים הניזונות ממנו ובאותה עת מגינות על הזחלים מטורפים וטפילים.

שם המין המדעי של כחליל השברק icarus ניתן לו ככל הנראה בהשראת המיתולוגיה היוונית. איקרוס ואביו דדאלוס שנכלאו יחד באי כרתים ניסו להימלט בעזרת כנפיים שנוצרו ע"י הדבקת נוצות בווקס לזרועותיהם. תוכנית הבריחה נחלה הצלחה אבל איקרוס בשיכרון החופש הגביה עוף והשמש המסה את הווקס, הנוצות נשרו והוא נפל לים וטבע. שם הסוג Polyommatus שפירושו עיניים מרובות מתייחס ככל הנראה לזוג עיניים מדומות המופיעות בבסיס הכנפיים האחוריות ואופייניות לסוג הזה.

כחליל השברק (ומיני כחלילים אחרים) מעבירים את הלילה בשינה על קצה עשבים
כאשר הראש פונה למטה. לעיתים בקבוצות של מספר פרטים.
אסטרטגיית שינה זו נועדה כנראה להימנע מטורפי קרקע קטנים
המחפשים מזון בעיקר סמוך לקרקע.

בין דבורה לצרעה

כיצד מבדילים בין דבורה לצרעה? השאלה די נפוצה, התשובה פחות פשוטה. דבורים וצרעות הן שתי קבוצות גדולות השייכות לסדרת הדבוראים Hymenoptera. בכל קבוצה חלוקה טקסונומית מורכבת המאגדת בטקסונים הגבוהים משפחות שעשויות להראות שונות מאוד האחת מהשנייה. מתוך כך כל ניסיון לתת בהן סימנים יהיה שטחי מאוד או מורכב מדי לשימוש בסיסי.

אם נתמקד בקבוצות המוכרות או מינים בולטים בשטח אפשר לרכז מספר מכנים משותפים שיאפשרו לנו על בסיס מראה והתנהגות זיהוי טקסונומי בסיסי - דבורה או צרעה (צרעות משונצות). את החריגים או המבלבלים נשאיר בצד לפעם אחרת.

כללי הזיהוי נוגעים לתכונות המשתנות בין קבוצה לקבוצה. אלה הנוגעים לצבע, מורפולוגיה, פעילות, בית-גידול ועוד. לא כל הסימנים נראים כל הזמן בכל מין. הרבה תלוי גם בנו. ככל שהחרקים קטנים יותר או מצויים בפעילות אקטיבית יותר, כך קשה יותר לעקוב אחד הפרטים, אולם אל להתייאש, פה חשובה הסבלנות וצבירת ניסיון. זיהוי מתמונה הוא אחד הדרכים להתאמן או לאמת זיהוי. הוא נוח למדי ברמות הטקסון הגבוהות אולם עשוי להיות קשה עד בלתי אפשרי ברמת הסוג או המין.

המידע לעיל מתייחס בד"כ לנקבות.
טיפ! בכול תמונה אפשר לראות הדגמה לכמה תכונות האופייניות לקבוצה בהתאם.
-------------------------------------------------------------------------------------------------
צ ב ע
דבורים: בד"כ צבעים לא מבריקים, קיימים גם צבעים מטאליים.
משותף: בד"כ דפוס צבע ניגודי של שחור או חום עם גווני צהוב, חום או לבן. לעיתים צבע הגוף שחור אחיד כולו או ברובו. חקיינות מולריאנית נפוצה בשתי הקבוצות.
צרעות: בד"כ צבעים מבריקים. לעיתים צבעים מטאליים של ירוק כחול או סגול.

__

מימין: דבורת-עץ צהובה Xylocopa pubescens (נקבה) בצבעי ניגוד אופייניים של שחור וצהוב.
משמאל: דבורת דבש Apis mellifera בשילוב צבעים קלאסיים של שחור וגווני כתום חום.

__

מימין: זהבית כחולה Stylbum sp. צרעה טפילה בצבעים מטאליים.
משמאל: צרעה גרמנית Vespula germanica במראה טיפוסי לצרעות רבות.

-------------------------------------------------------------------------------------------------
ג ו ף
דבורים: עגלגל, חסון, לעיתים שמנמן. בד"כ שעיר. השנץ לא ניכר בד"כ.
משותף: בד"כ בטן משונצת אחרי הפרק הראשון.
צרעות: בד"כ מאורך וחלקלק. השנץ ניכר ברוב המינים. יש מינים עם שנץ מאורך במיוחד.

__

דבורים יחידאיות לא מזוהות.
השיער על הרגליים והאבקה מסגירים את היותן דבורים.

__

מימין: צירחולית מסוג Ammophlia sp עם בטן ארוכה וצרה ושנץ ניכר האופייניים למשפחה.
משמאל: צירזאבית מהסוג Philanthus sp עם בטן מוארכת ושנץ קצר.

-------------------------------------------------------------------------------------------------
ש י ע ר
דבורים: גוף שעיר ברובו או חלקו הגדול. השערות במינים אוספי אבקה בד"כ ארוכות וצפופות. במינים רבים השיער ברגליים האחוריות או בחזה מותאם לנשיאת אבקה. דבורים טפיליות חסרות שיער או בעלות שיער דליל באזור הראש והחזה.
צרעות: לעיתים שעירות חלקית / דלילה באזור החזה ו/או הבטן.

__

מימין: דבורה מסוג Andrena sp בסוג הזה הדבורים שעירות במיוחד.
משמאל: דבורה קוקיה מסוג Nomada sp, כיאה לדבורים טפילות היא חסרת שיער כמעט לגמרי.

__

מימין: צרעה מהמין Psammaecius cf austeni. בדומה להרבה צרעות היא חסרת שיער כמעט לגמרי.
משמאל: צרעה קטיפית מהסוג Mutillidae sp. הנקבות של הקטיפית חסרות כנפיים ושעירות למדי.

-------------------------------------------------------------------------------------------------
ר ג ל י י ם
דבורים: בד"כ שעירות. לעיתים שטוחות, ניכר בדבורת הדבש.
משותף: אין דמיון משמעותי.
צרעות: בד"כ זיפים דלילים. בצרעות חופרות זיפים צפופים בפיסות הרגליים.

__

מימין: דבורת דבש Apis mellifera בפעולה, הרגליים האחוריות הנושאות את האבקה שטוחות.
משמאל: פגיונית החולות Campsomerielle thoracica (נקבה) מין החופר מחילות בחול וניכר ברגליים שעירות במיוחד.

-------------------------------------------------------------------------------------------------
מ ז ו ן
דבורים: ניזונים בד"כ מאבקה וצוף.
משותף: הבוגרים ניזונים ממקורות מזון דומים.
צרעות: בוגרים ניזונים בד"כ מאבקה וצוף וצדים פרוקי-רגליים עבור הזחלים. הזחלים בד"כ טורפים או ניזונים מפגרים. יש מינים בהם הזחלים צמחוניים.

__
מימין: דבורה לא מזוהה עוסקת באיסוף צוף.
משמאל: פלכית Polistes sp צדה זחלים עבור הזחלים בכוורת.

-------------------------------------------------------------------------------------------------
א ו ר
דבורים: לא נמשכות לאור.
משותף: רוב הדבוראים הנם פעילי יום
צרעות: עשויות להימשך לאור בלילה.

צרעתן מסוג Ophion sp נח על קיר מבנה מתחת לתאורת הלילה.

-------------------------------------------------------------------------------------------------
פ ע יל ו ת
דבורים: בד"כ על פרחים, מעבר שיטתי מפרח לפרח. אצל דבורים יחידאיות, בעונת הקינון באביב ותחילת הקיץ אפשר לראות פעילות סמוך לקרקע באתרי קינון.
צרעות: מגוונת בהתאם לביולוגיה של כל מין. הבוגרים ניזונים על פרחים אבל צדים על צמחים, בתוכם וקרוב לפני הקרקע. מינים הבונים קיני בוץ פעילים בסמוך למקווי מים.

__
מימין: דבורה לא מזוהה בפעילות איסוף אבקה וצוף.
משמאל: כדית Delta lepeleterii אוספת בוץ לבניית הקן.

-------------------------------------------------------------------------------------------------
ה ק ן
דבורים: בישראל רוב הדבורים הן יחידאיות ומקננות (למעט דבורים טפיליות) כל אחת בקן נפרד. קן גדול ומשמעותי יש רק לדבורי דבש ודבורי בומבוס.
צרעות: בישראל רוב הצרעות הן יחידאיות ולמעט מינים טפילים הן מקננות כל אחת בקן נפרד אם במחילה בקרקע או בקנה חלול או בנוי מבוץ או מטילות ישירות על או בתוך הפונדקאי (בע"ח או צמח). קן גדול ומשמעותי יש רק לצרעות חברתיות כמו צ. מזרחית, צ. גרמנית והסוג פלכית.

__
מימין: דבורה יחידאית בפתח הקן שנבנה בסדק בסלע.
משמאל: פלכית (צרעה חברתית) מטפלת בקן עם חברותיה.

-------------------------------------------------------------------------------------------------

מה זה דבור?
דבור הוא השם בשפה הערבית לצרעות שונות. בד"כ הכוונה לצרעה המזרחית הניכרת בגודלה, בצבעים הבולטים ולעיתים בתוקפנותה.

צרעה מזרחית צדה דבורת דבש עבור מזון לזחלים.

אור כמלכודת אקולוגית

מרגע הופעת היצור הראשון עלי אדמות ולאורך מיליארדי שנים מקצב החיים על כדור-הארץ נתון לפעימות היום והלילה. מקצב היממה הכולל שינויים בכמות האור משפיע על מקצב החיים, זמני פעילות והאופן בה הפעילות מתרחשת. אנו למשל, חושבים על הלילה כזמן לישון ולאחרים דווקא הלילה הוא הזמן הנכון לצאת לפעילות. לילה חשוך מכתיב התמודדות אחרת ופתרונות שונים לבעיות שביום אנו פותרים בקלות, כגון: מציאת הדרך מנקודה לנקודה, זיהוי מכשולים, זיהוי עמיתים או אויבים וכמובן איתור מקורות מזון כמו איזו חומוסיה טובה. בלילה ההתמודדות עם אותם צרכים שונה, כי אז אנו צריכים להסתמך גם - ולעיתים בעיקר - על חושים אחרים וגם אז אנחנו די מוגבלים.

גמל-שלמה חיוור - Miomantis telavivensis
גמל-שלמה החודר לעיתים קרובות לבתים בעקבות המשיכה לאור.

בע"ח הפעילים בלילה סיגלו לעצמם דרכי התמודדות שונות לאותן בעיות ע"י ניצול טוב יותר של משאבי הלילה. כאשר משאבים אלו משקרים או מופיעים בזמנים לא נורמאליים, נוצר בלבול המשפיע לרעה על יכולת ההתמודדות של האורגניזם עם הסביבה וקשייה. אורגניזמים שונים הסתגלו במשך מיליוני שנות אבולוציה להסתמך על אור השמש, הירח והכוכבים כשעון ומצפן המושלים במקצב החיים. היום אנו מצויים בעידן אחר בו אור מלאכותי הולך ודוחק את מאורות השמים ולמרות שמדובר ברגע אבולוציוני, אנו כבר רואים את עוצמת ההשפעה של השינוי על עולם הטבע.
שינויים יומיים ועונתיים בכמות האור ומשך החשיפה לאור משפיעים על מקצבים ביולוגיים. ויסות פעולות הורמונאליות וביוכימיות מושפע במקרים רבים מחשיפה לאור (זמן, עוצמה ואורך גל). פעולות עונתיות כמו רבייה, נדידה או תרדמת חורף מושפעות באופן ישיר או עקיף מחשיפה לאור. שיבוש מקצב ביולוגי כתוצאה מזיהום אור גורם לבע"ח לפעול שלא בעיתוי האופטימאלי ומקטין את השרידות שלהם.

פשפש רכנף - Miomantis telavivensis
הגיע לתוך הבית היישר לתאורה פלאורוסנטית
הידועה כמקור לאור על-סגול.

אחת הדוגמאות הקלאסיות והמוכרות העוסקות בזיהום אור אקולוגי היא ההשפעה של אור מלאכותי על שרידות צבי-ים המגיחים מהקן וצריכים למצוא דרכם למים. גיחת הצבונים מתרחשת בלילה והניווט אל הים נעשה בעזרת הניגודיות שבין רקע פני-הים לקרקע. הים המשקף את אור הכוכבים והירח נראה בהיר יותר ביחס לרקע היבשתי הנגדי. הצבים נמשכים לרקע הבהיר יותר וכך הם מגיעים למים. הבעיה נוצרת כאשר תאורה עירונית - בין והיא תאורת רקע אורבנית המשתקפת בחלונות מבנים או באוויר מזוהם או תאורה הסמוכה לחוף הים - מתחרה בבהירות פני-הים. הצבונים המונחים אינסטינקטיבית לנוע בכיוון הרקע הבהיר ביותר פונים ליבשה ולא ים. כל עיכוב בהגעה למים חושף אותם לטורפים או מביאם למבוי סתום שם הם מתים מעייפות והתייבשות.
תופעה כזו נקראת מלכודת אקולוגית והיא נגרמת כאשר הסביבה משתנה בקצב העולה על קצב ההסתגלות של הנפגע.

בעיה זו מוכרת גם בקרב ציפורים הנודדות בלילה וגם בקרב חרקים. רובנו מכירים את התופעה בה חרקים נמשכים לתאורה חזקה או משטחים בהירים המחזירים אור רקע. אחד ההסברים למשיכה האובססיבית של חרקים רבים לאור הוא במכניזם שהתפתח בכדי לאפשר תנועה בחשיכה. תנועה בקווים ישרים (חיסכון באנרגיה) מתאפשרת ע"י שמירה של זווית קבועה ביחס למקור אור קבוע, למשל הירח (שהוא בהיר יותר ביחס לסביבה וגם מרוחק דיו כדי שהזווית תישאר קבועה למדי למרות התנועה היחסית). הבעיה היא שתנועה בזווית קבועה ביחס לאור קרוב רק מקרבת יותר את החרק למקור האור, עד כדי שהוא מצוי כל-כך קרוב ואינו יכול לצאת ממעגל האור.
חרק מושפע מעוצמת היחסית של האור וגם מאורכי גל מסוימים כמו העל-סגול המצוי בתאורה פלורוסנטית ביתית או תאורת נתרן או כספית ברחוב. אור על-סגול ( המגיע במקור מהשמש) מרמז לחרקים על כיוון לשטחים פתוחים ומאפשר למשל: לדעת היכן השמים והיכן הקרקע. אור על-סגול מעשה ידי אדם אינו מאפשר לחרקים לברוח לשטח הפתוח אלא מושך אותם באדיקות אל מקור האור.

רפרף משורטט - Hyles lineata livornica
דוגמא לפרפראי גדול המגיע בעונת הקיץ לתאורה עירונית

חרקים רבים מסתמכים על תאורת כוכבים וירח או בהירות יחסית כדי לנוע בלילה למציאת אתרי אכילה או רבייה. תאורה מלאכותית מסיטה חרקים מדרכם, חושפת אותם לטורפים בצורה מהותית ופוגעת ביעילות הרבייה. היא עשויה לגרום גם לפגיעה משנית בטורפים (עטלפים למשל) עצמם המושכים טורפים משלהם (דורסי לילה) וכולם עשויים להיפגע מסכנות אחרות שטומנת הסביבה (התחשמלות, כלי רכב).

אחת התופעות הקשורות לכאורה לזיהום אור היא ירידה באוכלוסיות של גחליליות ממינים שונים. מינים רבים של גחליליות משתמשים באור לתקשורת תוך-מינית, בעיקר לצורך מציאת הזוויג השני. חוקרים משערים שאחת הסיבות להתדלדלות אוכלוסייה היא תאורה מלאכותית המגיעה ממקורות שונים ומשבשת את יכולת התקשורת התוך-מינית. מחקרים שונים מחזקים את ההנחה שירידה באוכלוסיות של גחליליות במקומות שונים בעולם נובעת מזיהום אור המשפיע על הרבייה ומעבר פרטים בתוך ובין בתי-גידול. מאידך, יש חוקרים הטוענים שזיהום אור מונע מאיתנו למצוא גחליליות ולכן אנו רואים פחות. נראה שדרושים מחקרים נוספים לבירור הנושא.

סוג נוסף של זיהום אור אקולוגי נוצר דווקא ביום. חרקים רבים משתמשים באור מקוטב כדי לאתר מים. מסתבר שמשטחים כהים וחלקים מחזירים אור מקוטב בדומה למים ואף חזק יותר ממים. כוח המשיכה לאור מקוטב גדול כל-כך עד כי רבים מוצאים את עצמם מעופפים הלוך ושוב מעל משטחים עקרים, מכלים מאגרי אנרגיה ומתים מתשישות. נמצא שכבישים שחורים ומבריקים, פנלים סולריים, קירות זכוכית בגורדי שחקים, כתמי שמן ואפילו מכוניות כהות. מושכים שפיריות ומינים חרקים צמודי מים אחרים הטועים לחשוב שמדובר במקור מים טוב להטלה ומטילי ביצים לחינם על האספלט או משטח שקרן אחר.

שפירית אדומה (נקבה) - Crocothemis erythrea
שפיריות נמשכות למשטחים מבריקים המחזירים אור מקוטב בדומה לפני-המים.

צפיפות האוכלוסין בישראל היא מהגבוהות בעולם - כ 320 נפשות לקמ"ר. מצב זה מצריך הקמת תשתיות הולמות מה שלא עולה בקנה אחד עם הצרכים של הטבע. הפיתוח האינטנסיבי מצמצם שטחי גידול טבעיים ומקטע רבים מהם בצורה קיצונית. מצב זה גורר קונפליקט בלתי נמנע בין צרכי הטבע לצרכים האנושיים. אחת ההשלכות של פיתוח זה היא כמות אדירה של תאורה הכוללת תאורה ציבורית ופרטית. ריכוז עוצמת תאורה אורבאנית בשילוב החזר אור מעננות נמוכה או ערפיח מעצים את אפקט ההארה של ריכוזים אורבאניים גם לגובה רב ולמרחקים גדולים מאוד של עשרות ק"מ.

מחקר סטטיסטי העריך שכמות החרקים המתים בלילה סביב עמוד תאורה אחד הוא כ 150 חרקים. נכפיל את הסכום בכמות עמודי התאורה בעיר ממוצעת וב 365 יום ונקבל מספרים בעלי 10 ספרות ויותר (וכל זאת בעיר ממוצעת אחת). כמות כזו של חרקים הנגרעת משרשרת המזון משפיעה ישירות על אוכלוסיות של ציפורים, זוחלים ויונקים קטנים. הן באותם אזורים אורבניים והן בשוליים המספקים עוד ועוד ביומסה של חרקים הנמשכים פנימה אל התאורה האורבנית.
העובדה שחרקים נמצאים בבסיס שרשרת המזון הופכת כל פגיעה בהם למשמעותית כלפי דרגות עליונות יותר בפירמידה. כאשר בתי-גידול מצטמצמים ומלכודות אקולוגיות הופכות נפוצות ומשמעותיות יותר, יש לצפות לפגיעה משמעותית בכל שרשרת המזון.

עכביש גיבנן - Uloborus plumipes
נמצא על תקרת המבוא לבניין סמוך לתאורת הכניסה.
אתר אסטרטגי המשופע בחרקים הנמשכים למלכודת האור.

אנחנו לא אוהבים חושך. עובדה, אנחנו עושים הכל כדי להאיר את בית-הגידול שלנו, לא תמיד בהצדקה יתרה ובחיסכון אנרגטי שגם הוא חשוב לסביבה בריאה. בעידן המודרני כאשר אזורים רבים מושפעים מתאורה מלכותית ועוצמת התאורה הולכת וגדלה אנו מגלים את המחיר שמשלם הטבע בעבור הנוחות והאנוכיות האנושית. ההבנה שלנו על מידת הנזק של זיהום אור עדיין רחוק מלספק. הנתונים הקיימים מראים מגמה מדאיגה וקצב הגידול האורבני עשוי להגביר את הנזק במהירות העולה על היכולת שלנו להבין את מהות הבעיה לפני שיהיה מאוחר מידי.

טיפ!
חרקים מעופפים החודרים לבתים בעקבות אור זו תופעה מוכרת. את הסיבה פרטתי ברשומה אבל איך גורמים להם לצאת החוצה? השיטה הטובה ביותר היא להשתמש באותו מנגנון שמשך אותם פנימה. רצוי לסגור את החדר מלבד חלון אחד. יש להחשיך את החדר לגמרי ולפתוח את החלון לגמרי (או לפחות להשאיר את התריס פתוח). מצב זה גורם לחוץ להראות בהיר יותר ביחס לחשכת החדר וסביר שהחרק יבין את הרמז ויצא החוצה. לעיתים זה לוקח זמן ורצוי לא להישאר בחדר מה שעלול להלחיץ את החרק ולגרום לו לנסות להסתתר ולא לצאת.

מקורות נבחרים

Light pollution
The Effects of Light Pollution on the Animal Kingdom
Polarized light pollution leads animals astray
Light pollution handbook

חלון פתוח לעכבישים - טפילון, מין חדש בישראל?

לקראת כנס העכבישנים הרביעי שיערך השבוע בירושלים אני מעלה סיפור אישי מהשטח. בחודש אפריל מצאתי וצילמתי באחד הסיורים בתל-חדיד עכביש מעניין ממשפחת הכדורניים Theridiidae שלא הכרתי. טוב יש הרבה עכבישים שאני עדיין לא מכיר (ועוד יותר מינים שכלל לא מוגדרים) אבל פה המקרה היה מיוחד.
ע"פ זיהוי ראשוני נראה היה שמדובר בסוג הנקרא טפילון Argyrodes ממנו מוכר רק מין אחד בישראל. למעשה עד לאחרונה נכללו בסוג 2 מינים אבל בשנת 2004 הועבר אחד המינים לסוג אחר והיום הוא נקרא Neospintharus syriacus (שם הסוג העברי לא שונה נכון לעכשיו) זה גם המין הנפוץ בישראל.
המין הנותר Argyrodes argyrodes הנפוץ בדרום אירופה מוכר רק מדיווח משנת 1865 ע"פ ממצאים מאזור הכינרת ומאז לא נמצא שנית. יתכן שבכלל מדובר בטעות זיהוי במקור.

Neospintharus syriacus

תיאור המינים המדוברים מופיע בכרך 3 של ה (Fauna Palaestina (1998 העוסק במשפחת הכדורניים ואשר נכתב ע"י דר' גרשום לוי ז"ל, אחד הטקסונומים החשובים שהיו בישראל לעכבישנים. בדיקת התיאורים הבהירה שהפרט שלי לא דמה לאף אחד מהשניים. גרשום מזכיר בשורה וחצי גם מין שלישי באזור שלנו Argyrodes longicaudata המצוי רק בלבנון ושהוגדר ע"פ פרט מבירות שנמצא כיום באוניברסיטת אוקספורד באנגליה. הבעיה שתיאור המין השלישי לא מופיע בספר, וללא תיאור אין שום דרך להשיג זיהוי טקסונומי.

לאחרונה, בעת עיון בפרסומים טקסונומיים של גרשום לוי על עכבישים בישראל, מצאתי בעזרת דר' אפרת גביש-רגב מאונ' ת"א את הפרסום המקורי של ג. לוי משנת 1985 העוסק בסוג טפילון וכלל תיאור טקסונומי של A. longicaudata. מבט קצר בתיאור המין והאיורים לא השאיר מקום לספק...בינגו. הפרט שלי דומה מאוד לתיאור המופיע בפרסום. גרשום מעיר גם שהימצאות המין בישראל על גבול הלבנון היא אפשרות סבירה.

מסתבר שהסיפור הטקסונומי לא נגמר פה ובדיקת הסטטוס של A. longicaudata העלתה שבשנת 2004 הועבר המין לסוג Ariamnes sp וכיום הוא ניקרא Ariamnes longicaudatus שזה בעצם חזרה לסוג המקורי כפי שהוגדר ב 1872 ע"י O.P Cambridge. סקירה של תפוצת המינים בסוג Ariamnes העלתה סוגיה נוספת. כל המינים בסוג מלבד הפרט מלבנון מצויים באזורים טרופיים. חריגה כזו אינה נדירה אבל מעלה את השאלה האם הפרט מלבנון אכן משם והאם הפרט שנמצא בישראל הוא אכן Ariamnes?

הבעיה שבטקסונומיה אין בערך ואולי, ואימות זיהוי אפשר לעשות רק עם פרט דוגמא המאפשר בחינה מדוקדקת תחת בינקולר. נדיר שאני אוסף ממצאים מהשטח אבל בשל המקרה המיוחד אספתי פרט אחד שהועבר לבדיקה באוניברסיטת ת"א. לצערנו לאחר לכתו של ג. לוי לעולמו בחודש מרץ השנה, ובאין ממלא מקום, לא ברור מי יוכל לבדוק את הפרט שלי. אז כרגע אין חותמת רשמית על המציאה אבל ככל שאני מבין מעיון בחומר שאכן מדובר במין הזה.

Ariamnes cf longicaudatus

המשמעות של התגלית (במידה ותאושר) היא כפולה:
א. אפשר להוסיף מין חדש של עכביש לרשימת המינים בישראל. ואם אכן מדובר במין הלבנוני הרי התצפית היא דרומית למדי וזה משאיר תא שטח גדול בין אזור המרכז לצפון לחפש רצף תפוצה.
ב. מעבר לכך הסיפור שלי מהווה דוגמא (לא יחידה), כיצד גם חובבים יכולים לספק תגליות מענינות או אפילו מינים חדשים. יש בסיפור הזה לא מעט מזל ובעיקר יש פה דוגמא לדבקות. אם לא הייתי מתענין במיוחד בסוג טפילון ומחפש אותו בשטח בכל הזדמנות כדי לצלם ולתעד את אורח החיים, נראה שגם במידה והייתי ביד המקרה מוצא את המין החדש, לא הייתי מבין מה יש לי ביד.

המינים המדוברים מעניינים במיוחד משום שהם נחשבים טפילים חברתיים. כלומר טפילות בה הטפיל גונב מזון שניצוד או הוכן ע"י הפונדקאי. N. syriacus ומינים נוספים במשפחה טפילים על עכבישים אחרים, הם שוכנים על המטווה של הפונדקאי ומנצלים את משאבים שלו כולל מזון וקורים. לעיתים הם עשויים לטרוף את הפונדקאי.
בעבור הסוג טפילון והסיפור שלו אני אקדיש בעתיד רשומה נפרדת שתעסוק בעיקר ב N. syriacus שהוא כאמור המין הנפוץ בישראל ואפשר למצוא אותו על מטווים של מגוון מיני עכבישים.

הרשומה עודכנה בתאריך 3 ביולי 2009.

חרקים שינה וחלומות

שאלה מעניינת שעלתה פעמים במהלך תצפיות על חרקים "ישנים" הביאה אותי לפשפש קצת בנושא. האם חרקים ישנים?

שינה (בכלליות רבה) מוגדרת כפרק זמן בו פעילות המוח מצטמצמת למינימום הכרחי הנדרש לתחזוקת הגוף ושמירה על תפקודי חיים בסיסיים. שינה מתאפיינת בין השאר בקטעי זמן מחזוריים ורציפים של חוסר תזוזה, תנוחת מנוחה ומיקום מנוחה אופייניים ועליה בסף התגובה לגירויים חיצוניים. סממנים אלו מתבטאים גם באפיונים פיסיולוגיים, ביוכימיים ומולקולריים הייחודיים למצב שינה.
אצל בעלי-חוליות שינה היא מצב מורכב מאוד. מנגד, בחסרי-חוליות המוח שונה מאוד ואי-אפשר להקביל אפיוני שינה בין הקבוצות בצורה ברורה. מחקרים שונים הראו שבקרב חרקים מקבוצות שונות מוצאים אפיונים דמויי שינה, כולל סממני שינה פיסיולוגיים ומולקולריים. לצורך העניין נתייחס למושג "שינה" במהותו המילולית.

דבורים מסוג גזרנית Megachile בתנוחת שינה אופיינית.

איך יודעים שחרקים ישנים?
אצלנו שינה מתאפיינת בין השאר בעפעפיים סגורים. לחרקים אין עפעפיים, אצלם הדרך האובייקטיבית לאפיין שינה היא באופן עקיף, ע"י סריקה של פעילות מוחית (מצריך מכשור מיוחד) או זיהוי התנהגות אופיינית לחרקים ישנים.
שנת חרקים נקראת Torpor (שינה רדודה). במצב זה החרק מצוי במצב רגיעה (Quiescent periods), קצב המטבוליזם נמוך והוא מגיב רק לגירויים חזקים יחסית כדוגמת גירויים היכולים לאפיין קרבת טורף או שינויים בטמפ' ועוצמת אור. בבעלי-חוליות אפשר למצוא משהו מקביל אצל דגים.
מצב שינה מופיע ביום או בלילה בהתאם למחזור הפעילות היממתי של החרק. מספר המינים הגדול של חרקים וההתפרשות על אינספור בתי-גידול ואזורים גיאוגרפים יוצר שונות במחזור הפעילות יממתי. יש המתאפיינים במחזור פעילות יומי או לילי ברור מאוד ויש המתגמשים מול תנאים משתנים (עונתיים וגיאוגרפיים) ומתאימים את מחזור הפעילות בהתאם. למשל: חרקים פעילי לילה בעונות החמות עוברים לפעילות יומית בעונות קרירות.

התכנסות של זכרים של דבורי מחושית
מסוג Synhalonia לקראת שנת הלילה.

בחרקים שונים אפשר למצוא התנהגות שינה אופיינית כגון שינה קיבוצית (דבוראים או פרפראים) או תנוחה אופיינית כמו אצל דבוראים וחיפושיות. יש מינים הישנים באתרים קבועים (בתוך פרחים או מחילות) ויש באתרים מזדמנים. מצב שינה מאפשר לחרקים להתאים עצמם מול מצבים מסכני חיים. למשל: שינויי טמפרטורה קיצוניים בין יום ולילה. במצב שינה כאשר פעילות החיים מצטמצמת (האטה במטבוליזם) נחסכת אנרגיה רבה.
שינה עמוקה הנקראת דיאפאוזה* (Diapause) מתבצעת אצל חרקים רבים לאורך זמן בעונות מסוימות (חמות או קרות) ובדרגות גיל שונות בהתאם למין והביולוגיה שלו. דיאפאוזה מושפעת בעיקר מאורך היום או משעונים ביולוגיים.

למה חשוב לדעת האם חרקים ישנים?
נעשו ונעשים מחקרים רבים בתחום הזה מאספקטים שונים. אחד מהם עוסק בהשפעת תרופות על מחזור השינה. ניסויים על זבובי תסיסה מאפשרים קבלת תוצאות מהירה מכמויות גדולות של פרטים ולבצע על הזבובים מניפולציות גנטיות מהירות הנוגעות לגנים הקשורים לשינה. תוצאות מחקרים כאלו מאפשרות ליצרני תרופות לייצר תרופות הפועלות באופן ממוקד יותר על הפרעות שינה מוגדרות ועם פחות תופעות לוואי.
אספקט אחר עוסק בהשפעה של מניעת שינה מחרקים על השרידות שלהם והאם אפשר להשתמש בידע על חסך שינה עבור פיתוח אמצעי הדברה ממוקדים ויעילים יותר ופחות מסוכנים לסביבה.

שפרירית ברברית Lestes barbarus
בתנוחת שינה אופיינית עטוייה בטל הבוקר

קצת פולקלור
חרקים אומנם לא חולמים אבל הם מבקרים מזדמנים בחלומות שלנו. ביקורים כאלה דורשים לטעמם של חלק מהבריות "הסבר נוקב" וזה תפקידם של פרשני החלומות העוסקים גם במשמעויות של הופעת חרקים בחלומות. בד"כ הפרשנות מבליטה תכונות אופייניות של חרקים המושלכות על החיים שלנו או עוסקת בתחושה רגשית שמעורר אותו חרק כמו סלידה, פחד, הנאה או השראה. ליקטתי מהרשת כמה כאלו ואני מציע להתייחס אליהן ברצינות הראויה...כלומר לחייך ולישון ברגוע. ולזכור, פרשנות היא תמיד סובייקטיבית ונובעת פחות ממה שאנו באמת יודעים על החרקים ויותר ממה שאנו חושבים שאנחנו יודעים וזה בד"כ מעט מאוד ולעיתים גם לא מדויק או לא נכון.

* דבורים מייצרות דבש ולכן הופעתן בחלום מסמלת משהו חיובי והנאה מחיים מתוקים.
* דבורים נרגזות מסמלות אי-נוחות או סכנה. דבורה עוקצת עשויה לרמז על בעיות בזוגיות.
* חיפושיות בחלום הן סימן אזהרה כללי.
* נמלים, תיקנים ועכבישים (נדחפים לכל מקום) המופיעים בנחילים (רק בסרטים) מארון המטבח או התנור מסמלים סכנה בדרגה גבוהה ומיידית.
* חרק המופיע תדירות בחלום עשוי לסמל תכונה אופיינית לאותו חרק. נמלים למשל מסמלות שקדנות, סדר וארגון. נמלים בחלום יכולות לרמז על בעיה בקשרים חברתיים או במוסר עבודה.
* זבובים ידועים כטרדנים והופעתם בחלום מסמלת התמודדות עם טרדות החיים ותסכולים.
* אם אתה מצליח להרוג יתושים בחלום, לסלק אותם או שאינך פוחד מהם, ההתמודדות עם הקשיים שבדרך תהיה קלה יותר.
* יתושים בחלום מסמלים גם על מישהו קרוב ה"מוצץ את דמך".
* פרפרים מסמלים את הרוח והנשמה וגם שינוי צפוי בגלל מטמורפוזה (גלגול) קיצונית שהם עוברים בדרך לדרגת הבוגר. פרפרים הם יפים, חמקמקים ומעוררי השראה. התת-מודע מצביע על החלק החיובי בעצמך.
* קולות צרצר בחלום מעידים על מלנכוליה או מוות של חבר קרוב.
* חגבים בחלום מרמזים על צורך לדלג הלאה למקום אחר או רחוק.

גזרנית Megachile בתנוחת שינה מוזרה.

*המושג דיאפאוזה מתערבב לעיתים עם המושג היברנציה אבל מדובר בשני מושגים קצת שונים. דיאפאוזה היא מצב של עיכוב התפתחות אצל חרקים (בד"כ בדרגת ביצה או גולם אבל קיימת גם אצל זחלים ובוגרים) והיא מושפעת בעיקר מאורך היום. היברנציה היא מצב של השעיית פעילות והיא מושפעת בעיקר מירידת טמפרטורה מתמשכת האופיינית לעונת החורף (מתייחסת בד"כ לבעלי-חוליות אבל קיימת גם אצל חסרי-חוליות בכלל ובהם חרקים כמו חרקים חברתיים).

מקורות נבחרים
שינויים תלויי גיל בהתנהגות השינה בדבורת הדבש

Do Insects Sleep or Are They Just Feigning It?

Evolution of sleep

Genetic Models in Applied Physiology
Invited Review: Sleeping flies don't lie: the use of Drosophila melanogaster to study sleep and circadian rhythms

Watching the Clock

Sleepless For Science: Flies Show Link Between Sleep And Immune System

חלון פתוח לעכבישים - כדורית אדומה

כדורית אדומה Steatoda paykulliana היא אחת ממיני העכבישים הנפוצים גם בסביבת האדם ורבים בטעות נוטים לזהותה כאלמנה שחורה. למרות ששני המינים (מסוגים שונים) משתייכים לאותה משפחה - כדורניים Theridiidae - וחולקים פעמים רבות אותו בית-גידול, הרי בד"כ ניתן להבדיל בין השניים בקלות. לכדורית אדומה דוגמא צבעונית (אדום, צהוב או לבן) על גב הבטן והגחון שחור. באלמנה שחורה (בוגר) גב הבטן שחור כולו וכתם אדום מופיע בגחון הבטן בלבד. בניגוד לסוג אלמנה Latrodectus, הסוג כדורית לא מוכר כמסוכן באופן מיוחד לאדם אף על-פי שהוא נפוץ באותה מידה.

כדורית אדומה - נקבה טרום בוגרת וזכר.

הסוג כדורית מונה כ 120 מינים, מתוכן מוכרים בישראל 11 מינים. כדורית אדומה היא הגדולה מבין המינים באזורינו (נקבה 8-13 מ"מ). למין תפוצה ים-תיכונית רחבה ומוצאים אותו בדרום אירופה, צפון אפריקה, המזרח התיכון ומערב אסיה. לעיתים המין חודר לאזורים חדשים כטרמפיסט על משלוחים חקלאיים ואף מתבסס במקום (למשל צפון אירופה: אנגליה, צרפת וגרמניה) תופעה המתרחבת ככל הנראה בעקבות ההתחממות הגלובלית. בישראל ניתן למצוא את הכדורית האדומה לאורך מישור החוף בבתי-גידול: חוליים, עשבוניים וחורשות. כמו כן גם באזור השפלה, ספר המדבר והנגב.
מין זה חובב בתי-גידול חמים ויבשים משופעים במחסות (אבנים, קליפות עצים, מחילות) ולא מופרעים. לעיתים ניתן למצוא אותו במגורי אדם או בסמוך: גדרות אבן, מחסנים, פסולת מושלכת, ואזורים חקלאיים וכו'.

נקבה שומרת על פקעות ביצים.

פרטים צעירים ומתבגרים ניתן למצוא כל השנה. ע"פ המידע המועט שמצאתי בנושא, בנקבות צעירות צבע הדוגמא בהיר עד צהוב, לאחר ההתנשלות האחרונה הוא הופך כתום ולבסוף נעשה אדום. קיימים גם מופעים כהים בהם הדוגמא פחות ניכרת. נקבות בוגרות מופיעות באביב ולעיתים קרובות ניתן למצוא בסמוך להן זכרים בעיקר ליד נקבות בדרגת טרום בוגר. הזכרים הקטנים מהנקבות, שומרים עליהן עד להתנשלות האחרונה כי אז יוכלו להזדווג איתן ראשונים. בד"כ הזכרים מתים זמן קצר לאחר ההזדווגות. הנקבה יוצרת 2-3 פקעות ושומרת עליהן בקפדנות. כל פקעת מכילה כ 200 ביצים. למרות כמות הצאצאים הגדולה, הרי רק פרטים בודדים יגיעו לבגרות ויצליחו להתרבות.

המטווה התלת-מימדי האופייני למשפחה אינו אחיד ומבולגן משהו. הוא נבנה סמוך לקרקע בשולי אבן, סדקים בסלע או בסיס שיח. לעיתים בפתח מחילה או בבסיס גזע עץ. המין גמיש מאוד בבחירת מקום המטווה כל עוד הוא מספק מחסה טוב וחשוך. המטווה ערוך כשחלקו הצר מצוי במחסה אפל וחלקו הרחב חורג ממנו החוצה. המטווה כולל קורים אלסטיים המשוכים כלפי הקרקע (או מצע יציב אחר) כאשר בסמוך למצע כל קור מכוסה בטיפות דביקות. חרקים העוברים בסמוך נדבקים לקורים הנקרעים, מתכווצים כלפי מעלה ומושכים את הטרף לתוך עומק המטווה. מאבק הטרף הלכוד רק מסבך אותו יותר בסבך הקורים והכדורית מוסיפה עוד קורים דביקים בכדי לרתק את הקורבן.
המזון האופייני הוא חרקים ופרוקי-רגליים הנעים על הקרקע כמו נמלים, חיפושיות, צרצרים, טחביות וכד'. עם זאת הכדורית לא תהסס להתעסק עם טרף גדול יותר כמו עקרב ואפילו לטאה קטנה.
בדומה למינים אחרים במשפחה, לכדורית ראייה לקויה והיא מסתמכת בעיקר על תנודות ורטט הקורים לזיהוי הטרף או אויב המנסה לחדור למטווה.

כדורית אדומה במטווה שנבנה בפתח מחילת מכרסם בחולות.

הארס בדומה למינים בסוג אלמנה הוא נוירוטוקסי ומשפיע על מערכת העצבים של יונקים (נבדק על מכרסמים). בניגוד לאלמנה לא מוכרים מקרים פטאליים עקב נשיכה של הסוג כדורית. דיווחים על נשיכות מציינים בד"כ נפיחות מקומית וכאבים בדומה לעקיצת צרעה.
המין אינו תוקפן מטבעו והארס אינו חזק כשל הסוג אלמנה. מקרי נשיכה עשויים לקרות כאקט של הגנה עצמית במידה והעכביש מוצא את עצמו נמחץ בלי כוונה או ללא מוצא כאשר לא מודעים לקיומו. כהעדפה העכביש יעדיף תמיד לברוח מאשר להימחץ בטעות או לתקוף משהו שאינו מסוגל להמית.