הם קטני ארץ אבל עולמם ענק. יש השונאים אותם, יש אוהבים אבל מעטים אדישים אליהם. הם סביבנו, בתוכנו ואף עלינו, חלקם נחשבים מזיקים וחלק חיוניים לנו כאוויר לנשימה. חרקים, עכבישים ופרוקי-רגליים אחרים מהווים כ 80% ממגוון המינים בכדור שלנו. הם מהווים נידבך חשוב במארג הטבעי והכרחיים למרקם החיים המורכב המייחד את כוכב ארץ. בלעדיהם אין לנו קיום. בלוג זה פותח חלון בתמונות ותוכן לעולם סמוי וזעיר. מרבית התמונות צולמו בישראל. חלק מהמינים אף אנדמיים לאזורינו או לבתי-גידול ייחודים בישראל.

יום שלישי, 15 באפריל 2014

חלון פתוח לעכבישים - זאבנים בישראל

בישראל הוגדרו ותוארו עד כה למעלה מ-600 מינים של עכבישים המתפלגים בין כ-50 משפחות. עדיין נותרו רבים שמלאכת הגדרתם ותיאורם לא הושלמה. חוקרים מעריכים את מספר המינים בישראל בכפול לפחות.

טקסונומים מאגדים משפחות אורגניזמים בעלות מאפיינים משותפים תחת קבוצות-על שונות, למשל על-משפחה. בעולם כולו מונים כ-112 משפחות עכבישים המאוגדות תחת כ-38 על-משפחות.
על-משפחת הזאבנים Lycosoidea היא אחת מהן. נכון לכתיבת המאמר היא מאגדת 10-12 משפחות, מתוכן 7 נוכחות גם בישראל.

למעט משפחת הזאבניים Lycosidae, כל שאר משפחות הזאבנים בישראל נחקרו סיסטמתית על-ידי דר' גרשם לוי ז"ל. בזכות מחקרים אלו הידע הטקסונומי שלנו על חלק מהמינים המקומיים מפורט מאוד אך עדיין לא שלם ובמיוחד חסר בתחומי האקולוגיה והביולוגיה.

ברשומה להלן יסקרו מאפיינים בולטים של משפחות הזאבנים המיוצגות בישראל (חלקם נוחים לצפייה גם עבור מי שאינו מומחה). מאפיינים אלו בצירוף תמונות, מאפשרים אם כי לא תמיד, זיהוי של פרט ברמת משפחה family. זיהוי ברמת הסוג genus והמין species מורכב יותר ובדרך כלל דורש הגדרה במעבדה. בנוסף יסקרו בקצרה גם מאפיינים ביולוגיים ואקולוגיים שניתן לראות בשדה.

יום שישי, 4 באפריל 2014

חלון פתוח לחרקים - מודד האשל

כשמדובר בכישורי הסוואה, משפחת המודדים מספקת עושר אדיר בתחפושות וכישורי היטמעות בסביבת החיים. הסוואה אינה מתבטאת רק בהיבט החזותי ולא פעם היא משולבת בהתנהגות מתאימה המחזקת את הדימוי המוטעה. היא יכולה להיות גם כימית כאשר החרק מפריש ריח המטעה לחשוב שהוא משהו אחר.
 
מודד האשל Chiasmia aestimaria הוא אחד ממספר פרפראים המתפתחים על עצי אשל והזחל מצליח להידמות בהצלחה לא קטנה לעלוות האשל בניסיון להימנע מטורפים.
 
רשומה זו מספקת היכרות קצרה עם פרפראי שכיח. המוכר בעיקר בזכות הבוגר המגיע לעיתים קרובות לתאורה מלאכותית ופחות מהזחל שכאמור מטמיע את עצמו בבית הגידול בהצלחה יתרה.

יום שישי, 14 במרץ 2014

כיצד אוכל העכביש המבורגר

מהו המאכל האהוב עליכם; פסטה אלפרדו? סינית חמוץ-מתוק? פיצה? אולי שניצל עם פירה? עכשיו דמיינו שאתם יכולים לאכול, ללא הגבלה, את כל המאכלים האהובים עליכם ובתנאי אחד; המזון חייב להיות מוגש במצב נוזלי ובלי קשית. שייק פיצה! בעעעה.

היכולת לבחור את אופן בו אנו צורכים סוגי מזון שונים נראית לנו מובנית מאליה, לא כך אצל פרוקי-רגליים. רוב האחרונים מוגבלים בדרך בה הם יכולים לצרוך מזון, זאת מתוך מבנה גפי-פה המותאמים לטיפוסי מזון מסויימים, לעיתים לאחד בלבד.

עכבישים הם טורפים מיסודם ומזונם הבסיסי מגיע במצב מוצק. אולם עכבישים אינם מותאמים לצריכת מוצקים, אז כיצד מתמודדים העכבישים עם קונפליקט זה?
רשומה זו עוסקת בשאלת היסוד; כיצד עכבישים צורכים מזון וכיצד בא הדבר לידי ביטוי במבנה איברי הפה שלהם, הנבדלים מאוד משל החרקים ושאר קרוביהם הרחוקים בתת-מערכת בעלי-לסתות Mandibulata.

יום שבת, 22 בפברואר 2014

ירוק על ירוק

מקלון לא מזוהה על עץ שיטה (טנזניה).
ההנחה המקובלת היא שחוש הראייה התפתח לראשונה באורגניזמים קדומים על-מנת לאפשר איבחון שינויים בעוצמות אור. שינויים המבטאים בין השאר: מחזוריות יממה, תבניות תנועה האופייניות לעמית או טורף, מזון מתקרב או תבניות כניסה לחללי מסתור.

עם הזמן התפתחה גם יכולת אבחנה בצבעים. מסוגלות זאת, גם אם החלה באופן מוגבל, העניקה יתרון בתקשורת חזותית. היכולת להבחין בצבעים מהווה אמצעי נוח ומהיר לפיענוח מסרים מהסביבה, ללא צורך להגיע למגע בין השולח למקבל.

בטבע מוצאים באורגניזמים מקבוצות שונות אותם צבעים. הירוק למשל; הוא צבע המאפיין צמחים רבים, הוא גם רווח בהרבה אורגניזמים שאינם צמחים. מכאן נשאלות שאלות כמו: האם קיים קשר בין מהות הצבע הירוק בצמחים ובבעלי חיים, והאם מקור הצבע הירוק זהה אצל צמחים ובעלי-חיים, בהם גם פרוקי-רגליים?

יום שבת, 25 בינואר 2014

רבנדל - גפי הפה

אנטומיית הפה בבעלי-חיים קשורה הדוקות להתנהגות והרגלי אכילה. במהלך האבולוציה התפתחו איברי הפה למגוון עשיר של צורות ותפקודים. האנטומיה של איברי הפה עוקבת אחר השינויים המתרחשים בסביבת החיים, במיוחד כאשר מופיעים מקורות מזון חדשים ולא מנוצלים.
איברי הפה משלבים יחידות מבניות היוצרות מגע ישיר עם הסביבה ומושפעות ממנה. הם ביטוי מורפולוגי לאסטרטגיות אכילה שונות והמגוון שלהם מדגים פתרונות שונים בניצול משאבי מזון.
לעיתים נעשה שימוש באיברי הפה שלא לאכילה, כמו: חפירה, בעת הזדווגות וטיפול בצאצאים. הכרת איברי הפה ותפקודם מסייעת להבנה טובה יותר של הסתגלויות בעלי החיים למקורות המזון ואורח חייהם.

גפי-פה הם חלק ממערך איברי הפה בפרוקי-רגליים. מקובל להניח שהם בנויים מקבוצת רכיבים ההומולוגיים לרכיבים בגפיים קדומים של אב קדמון. הדמיון המורפולוגי בין גפי-פה של המינים השונים מעיד, בין השאר, על קשרים משפחתיים וגם על השוני בקווי ההתפתחות שבינם.
אף שניתן להצביע על דמיון מורפולוגי או תפקודי בגפי-פה, במינים המשתייכים לקבוצות שונות, הרי אין בהכרח שמדובר באיברים הומולוגיים (מאותו זוג גפיים של אב קדמון משותף) ופעמים מדובר באיברים אנלוגיים (התפתחו באופן דומה אך מגפיים שונים, לאור לחצי סביבה דומים).

רשומה זו בוחנת את איברי הפה בסוג רבנדל Scolopendra כמודל לתבנית (אחת מיני רבות) של אנטומיית הפה בטורף חסר-חוליות המותאם היטב לסביבתו וכמודל לתבנית איברי הפה בנדלים בכלל.

יום שלישי, 31 בדצמבר 2013

קטלן ומסוכן

קטלן עברי בוגר.
עקרבים נושאים מוניטין שלילי במיוחד, הקשור הדוקות לעובדה שהם ארסיים ולהנחה הרווחת שכולם מזיקים לאדם. רק מיעוטם מוכרים כמסוכנים במיוחד המסוגלים, במקרים נדירים, לגרום למוות של אדם. מרבית העקרבים, אינם מהווים סיכון ועקיצתם מסתכמת לכל היותר בסימפטומים מקומיים, לעיתים לא נעימים, החולפים כעבור שעות או ימים אחדים.

המדע מכיר כ-1500 מינים של עקרבים, מתוכם רק כ-25, בכל העולם, נחשבים מסוכנים מאוד לאדם. בישראל מוכרים כ-18 מינים של עקרבים (לא סופי) הנמנים על שלוש משפחות. רק 2-3 מהם, הנמנים על משפחת הבוּתוּסִיִים Buthidae, מהווים סיכון אמיתי לאדם.

רשומה זו עוסקת בקטלן עברי, אחד משלושת הנציגים המקומיים של הסוג קטלן הנמנה על הבותוסיים. עקרב ממוצא מדברי ומבין השלושה, הוא המותאם יותר לאקלים יובשני.

יום שבת, 21 בדצמבר 2013

דוזנבאים

נספור! שלושה זוגות רגליים, זוג מחושים, ראש, חזה, בטן ואין כנפיים...הן בטח מנוונות; זה חרק!
בטוחים?
אל תהיו!

מחלקת החרקים Insecta אינה היחידה הכוללת מינים אשר גופם נחלק לשלוש חטיבות: ראש, חזה ובטן, כאשר הראש נושא זוג מחושים והחזה נושא שלושה זוגות רגליים. לצד החרקים ניצבות עוד שלוש קבוצות של יצורים בעלי מאפיינים שווים שאינם חרקים: דּוזּנְבָאִים Diplura, קְדַמְזַּנְבָאִים Protura וקְפַזַּנְבָאִים Collembola.

קדמזנבאים הם יצורים זעירים מאוד (0.5-2.5 מ"מ) החיים בעיקר בשכבה העליונה של קרקע לחה ואינם נראים לעין בלא סיוע של הגדלה מרובה. מאחר ואין להם בישראל חשיבות כלכלית, הם כמעט לא נחקרו וידוע מעט מאוד על המינים המקומיים. הקפזנבאים גדולים קצת יותר ונפוצים בהרבה. בעבר פורסמה בבלוג רשומה על אחד המינים היותר נפוצים, שנראה בשלוליות חורף אחר הגשם. דוזנבאים אומנם אינם מוכרים לרוב הציבור, אך בשל גודלם, העולה על בני הקבוצות האחרות, הם נראים יותר וזו סיבה מספיק טובה לסקירה קצרה על הסדרה ושתי המשפחות היחידות המוכרות ממנה בישראל.

יום שני, 18 בנובמבר 2013

חלון פתוח לחרקים - טורימית גמל-שלמה

בעל-חיים נוקטים במגוון אסטרטגיות וטקטיקות על-מנת להבטיח את הישרדות צאצאיהם. אולם גם ההגנה המשוכללת ביותר אינה מבטיחה 100% הצלחה, כאשר מנגד מתפתחים מינים המסגלים התמחויות בטריפה של הצאצאים.

כל המינים בסדרת גמלי-שלמה מטילים לתוך תיק ביצים הנוצר במהלך ההטלה. מניחים שהתיק נועד לספק הגנה לביצים ולעוברים מפגעי אקלים וטורפים. בפועל אין בו כדי לספק הגנה מוחלטת והוא מותקף על-ידי בעלי-חיים אחרים הטורפים את תכולתו.

ציפורים או נמלים הינם דוגמא לטורפים מזדמנים. טורפים מתמחים נמנים על מספר משפחות מסדרת הזבובאים ומסדרת הדבוראים. בקבוצות אלו הדרגה הטורפת היא דרגת הזחל, הניזון מהביצה של הגמל-שלמה. הבוגר עצמו ניזון מצוף ואבקה, לעיתים מטל-דבש. יש מינים בהם הבוגרים ניזונים מנוזלי ההמולימפה של הפונדקאי הבוגר שלהם.

טורפים אלו, המכונים לעיתים גם טפילים, נקראים פרזיטואידים parasitoids. אצל פרזיטואידים התפתחות דרגות הזחל (גלגול מלא) נעשית על חשבון פונדקאי שבדרך כלל מסיים את חייו בטרם עת. זאת בניגוד לטפילים אמיתיים, שאינם ממיתים את הפונדקאי לפחות לא כתוצאה ישירה מהטפילות.

בישראל מוכרים למעלה מעשרים מינים של גמלי-שלמה. הידע על רובם זעום והידע על הפרזיטואידים שלהם עוד פחות. אחד הפרזיטואידים של גמל-שלמה ירוק, המשתייך לסוג טורימית מוכר גם מישראל. רוב הידע על הסוג מגיע דווקא ממחקרים על מינים לא מקומיים. לאור הדמיון באורח החיים של המינים שנחקרו ניתן להניח שחלק מהידע על הסוג תקף גם למין המקומי.

יום שישי, 1 בנובמבר 2013

חלון פתוח לחרקים - גמל שלמה מדברי

בישראל מזוהים למעלה מעשרים מינים של גמלי-שלמה הנמנים על שלוש משפחות. מרביתם עושים את כל זמנם על צמחים, בין ואלו עשבוניים, שיחים או עצים ומוצאים בהם: מחסה, מזון ואתרי רבייה. רק ספורים מהם נחשבים לפעילי קרקע.

אחד מפעילי הקרקע המובהקים הוא הסוג גמל-שלמה מדברי, סוג קטן ומוכר יחסית אבל מסתורי משהו באורחות חייו. בני הסוג נפוצים בבתי-גידול צחיחים וחשופים או דלילים מאוד בצמחיה. יש מהם המעדיפים קרקע אבנית או קרומית נוקשה ויש מינים המותאמים לקרקעות חוליות.

שמו המדעי של הסוג; Eremiaphila נגזר מיוונית; eremia = מדבר ו phila = אוהב. ולא בכדי, הוא תואר לראשונה על-פי פרט מדברי. אולם השם המדעי והשם העברי עשויים לתעתע, בסוג נכללים גם מינים השוכנים בבתי-גידול הרריים. אם בהרי האטלס בצפון אפריקה או ברמות הגבוהות והקרות של מערב אסיה. באזורנו לפחות מין אחד השוכן בבית-גידול אלפיני ובישראל ניתן למצוא אותו פעיל בקיץ במרומי החרמון.
אם משווים את מאפייני בית הגידול האלפיני לזה המדברי ניתן למצוא קוי דמיון משותפים. בשניהם מתקיימים בחלק מהשנה תנאי יובש וקרינה קיצוניים, משרעת הטמפ' בין יום ולילה גדולה והצמחייה דלילה מאוד. למינים אלפיניים מחזור חיים קצר יחסית, המותאם לתנאים קיצוניים בהם שורר קור עז או קיפאון במהלך החורף.

Related Posts with Thumbnails

צילום, סיור ושמירת טבע

כל יציאה לשטח וכל דו-שיח עם הטבע כרוכים במגע שהוא לא תמיד לטובת הצד השני. אנו אולי רוצים בטובתם, אבל לפעמים תוך כדי, אנחנו רומסים, מטרידים או גורמים להפרעה בלתי מודעת אך משמעותית לבע"ח או צומח.

איתור וצילום חרקים אלו דוגמאות למגע בעייתי שכזה. הצורך שלנו להתקרב עד מאוד מפריע להם במקרה הטוב או מבריח אותם במקרה הרע וחושף אותם לסכנות מהותיות כמו חשיפה לטורפים. לעיתים אנו עצמנו מוחצים אותם או פוגעים בהם בניסיון להשיג קומפוזיציה טובה יותר.

אנחנו רוצים נורא לצלם אותם, אבל באמצע יש איזה ענף מעצבן שתקוע דווקא פה או איזו אבן שבדיוק נחה היכן שצריך לשים את החצובה או שיח קוצני עומד ניצב ישירות לישבן.

מגוון אפשרויות ההרס הוא בלתי נדלה. לכן חשוב שבאותה המודעות בה אנחנו מחפשים אותם נדע גם לצמצם את הנזק בעצם הנוכחות שלנו בשטח. חשוב שנדע להשאיר את המקום דומה ככל האפשר למצב בו קיבלנו אותו בהשאלה לזמן קצוב. הפכתם אבנים, החזירו למקום, גם אם לא מצאתם דבר. יש שם מספיק כאלה שפשוט לא ראיתם. יש שבילים, אל תפתחו חדשים. נועו בשטח באופן שיגרום רמיסה מינימאלית והצומח יוכל להתאושש בקלות. יש ספק? אין ספק! אין צילום ששווה את חיסולו של אובייקט.