הם קטני ארץ אבל עולמם ענק. יש השונאים אותם, יש אוהבים אבל מעטים אדישים אליהם. הם סביבנו, בתוכנו ואף עלינו, חלקם מזיקים וחלק חיוניים לנו כאוויר לנשימה. חרקים, עכבישים ופרוקי-רגליים אחרים מהווים כ 80% ממגוון המינים בכדור שלנו. הם מהווים נידבך חשוב במארג הטבעי והכרחיים למרקם החיים המורכב המייחד את כוכב ארץ. בלעדיהם אין לנו קיום. בלוג זה פותח חלון בתמונות ותוכן לעולם סמוי וזעיר. מרבית התמונות צולמו בישראל. חלק מהמינים אף אנדמיים לאזורינו או לבתי-גידול ייחודים בישראל.

שמירת טבע - השתמשו בשכל הישר כי העקום כבר משומש.

כל יציאה לשטח וכל דו-שיח עם הטבע כרוך במגע שהוא לא תמיד לטובת אלה שאנחנו מחפשים. אנו אולי רוצים את טובתם אבל לפעמים תוך כדי אנחנו רומסים, מטרידים או גורמים להפרעה בלתי מודעת אם כי משמעותית לבע"ח או צומח.
איתור וצילום חרקים אלו דוגמאות למגע בעייתי שכזה. הצורך שלנו להתקרב עד מאוד מפריע להם במקרה הטוב או מבריח אותם במקרה הרע וחושף אותם לסכנות מהותיות כמו חשיפה לטורפים. לעיתים אף אנו עצמנו מוחצים אותם או פוגעים בהם בניסיון להשיג קומפוזיציה טובה יותר.
אנחנו רוצים נורא לצלם אותם, אבל באמצע יש איזה ענף מעצבן שתקוע דווקא פה או איזו אבן שבדיוק נחה היכן שצריך לשים את החצובה או שיח קוצני העומד ניצב דווקא בתוך התחת.
מגוון אפשרויות ההרס הוא בלתי נדלה. לכן חשוב שבאותה המודעות בה אנחנו מחפשים אותם נדע גם לצמצם את הנזק בעצם הנוכחות שלנו בשטח. חשוב שנדע להשאיר את המקום דומה ככל האפשר למצב בו קיבלנו אותו בהשאלה לזמן קצוב.
הפכתם אבנים, החזירו למקום, גם אם לא מצאתם דבר. יש שם מספיק כאלה שפשוט לא ראיתם. יש שבילים, אל תפתחו חדשים. נועו בשטח באופן שיגרום רמיסה מינימאלית והצומח יוכל להתאושש בקלות. יש ספק? אין ספק! אין צילום ששווה את חיסולו של אובייקט.

יום חמישי, 5 בנובמבר 2009

בקיצור - רצען מנומר - הדור החדש

סוף ספטמבר 2009 זימן לי תצפית נחמדה ונדירה למדי של בקיעת נמפות רצען מנומר Rhynocoris punctiventris. על רצען מנומר כצייד אימתני דובר ברשומה קודמת. הפעם אני מביא תמונות מהשטח (אזור מודיעין) שתיעדו בקיעת נמפות בעיצומו של יום. אמרתי תצפית נדירה, משום שלמרות שמדובר בחרק נפוץ שאפשר למצוא די בקלות, אם מחפשים בעונה המתאימה ובמקומות הנכונים, הרי לתפוש בטבע את הרגע המרגש של הגחת יצורים חדשים לאוויר העולם קשה הרבה יותר.

רצען מנומר - בוגר על טיון דביק.

רצענים מטילים בד"כ את צביר הביצים על עלים של צמחים שונים. אני מצאתי לא מעט כאלה על טיון דביק, אחד הצמחים החביבים משום מה על המין שלנו. רמז לתשובה לשאלה זו אפשר למצוא אולי בביולוגיה של פשפש אחר, קרוב משפחה מאמריקה.
Apiomerus flaviventris (דרום-מערב ארה"ב) דומה במראה ובהתנהגות הכללית לרצענים. הוא מפגין התנהגות מעניינת הנוגעת לשימוש בשרף צמחים להגנת הביצים. לפני ההטלה אוספת הנקבה של A. flaviventris שרף מצמח הטיונית* (Heterotheca psammophila) הגדל בדרום אריזונה ודומה במראה ובתכונות לטיון דביק (שני הצמחים משתייכים למשפחת המורכבים). השרף משמש להדבקת הביצים לצביר ולציפוי הצביר. שרף זה דוחה חרקים ומגן על הביצים מטורפים כמו נמלים.
הנמפות הבוקעות של A. flaviventris אוספות שרף מהביצים ומצפות את השוקי הרגליים הקדמיות. משערים שבנוסף להגנה מטורפים, השרף מסייע להם בימיהם הראשונים לאחוז בציד חמקמק.

רצען מנומר - גיחת נמפות מתוך הביצים.

המידע על ביולוגיית הרבייה של הרצען המנומר חלקית מאוד ומוכרת בעיקר מתצפיות גידול בשבי. הצמידות הגבוהה לכאורה של רצען מנומר לטיון דביק, עשויה להעיד על קשר כלשהו בין הפשפש לצמח הזה. עם זאת תצפיות בשטח מלמדות שהרצען לא מגלה העדפה בלעדית לטיון דביק, גם לא כאשר מדובר על אתרי הטלת הביצים. עם זאת, לא מין הנמנע שגם רצען מנומר משתמש בתכונות הדוחות חרקים של שרף הטיון להגן על הביצים. אולי בדרך הבסיסית ביותר, הוא פשוט מטיל את הביצים על עלי הצמח השעירים והדביקים.

רצען מנומר - גיחת נמפות מתוך הביצים.

ובכל זאת השערה פרועה** הנוגעת לשימוש לכאורה שעושה הרצען המנומר בטיון דביק. הנה שתי תמונות של צבירי ביצים מאותו האתר של תצפית הבקיעה. בשני המקרים אפשר להבחין בחומר לא ברור, דמוי שרף, המרוח על דפנות הצביר. רואים זאת בבירור בצביר שצמוד לקרקע (נמצא מתחת לאבן). וזה מעלה שאלה נוספת: אם אכן מדובר בשרף, מה מקורו? והאם נמצא אותו יותר על צבירים המוטלים שלא על צמחים?

צביר ביצי רצען מנומר על טיון דביק - שימו לב לחומר דמוי שרף המכסה את שולי הצביר.


צביר ביצי רצען מנומר שנמצא מתחת לאבן - גם פה נראה חומר דמוי שרף המכסה את שולי הצביר.

כדי לסבך את השאלה, הנה תמונה שלישית (יולי 2006) מאזור החוף, המראה צביר ביצים שהוטל על טיונית החולות. בתמונה זו ניכר יפה המתאר הנקי של הביצים ללא שום ציפוי נראה לעין. גם בתמונות המראות את גיחת הנמפות, לא ניכר ציפוי ברור על מעטפת הביצים. וכך גם מצאתי בתטולות אחרות שנצפו על טיון דביק.

צביר ביצי רצען שנמצא על טיונית החולות.

תשובות לשאלות הללו מצריכות שני מהלכים. הראשון הוא מעקב מבוקר אחרי התנהגות הרבייה וההטלה של רצען מנומר בכלל וביחס לטיון דביק בפרט. השני הוא הליך מעבדתי למיצוי חומרים דמויי השרף ממעטפת ביצי הרצען ובדיקתם בספקטרומטר מסות לשם קבלת זיהוי המרכיבים הכימיים והשוואתם למרכבי השרף בטיון הדביק.
שני המהלכים הללו אינם בהישג ידי ואני מקווה שיבוא היום וימצא האדם שירים את הכפפה ויבדוק את ההשערה הזו.

*בארץ מצויה באזור החוף טיונית החולות כצמח פולש מארה"ב, שגם עליה ניתן למצוא רצענים. היא דביקה פחות בהשוואה לאחותה מאריזונה.
**אבחנה זו נעשה בדיעבד, בבית, לאחר שעברתי על התמונות.

יום ראשון, 18 באוקטובר 2009

בקיצור - רצען משולבק במחטף לאור יום

בראשית אוגוסט 2009 עלתה לבלוג רשומה שעסקה בפשפש טורף המתקרא רצען מנומר Rhynocoris punctiventris. הפעם מזדמן לנו להתרשם מכישורי הציד של קרוב משפחה אדמוני העונה לשם רצען משולבק Rhynocoris bipustulatus. שם המין "משולבק" תואם לשם הלטיני המתאר את זוג השלפוחיות האדומות הקטנות שעל החזה הכהה.

הארוע המתועד בצילומים ארע במחצית אוקטובר על גבעה שמול המבצר הצלבני שבמגדל צדק (אפק) ליד ראש העין. השילוב של שלהי פריחת החצבים וגל החום, שימש כנראה גורם משיכה חזק לחרקים רבים שביקרו את אחרוני פרחי החצבים, וכשיש אקשן בשכונה מגיעים גם ערסים המקומיים.

רגעים אחר ההגעה לתפרחת הראשונה.

תפרחות החצב הדלילות לא משאירות הרבה מקום מיסתור לחרקים שאינם קטנים במיוחד, ואם צבעם ניגודי במיוחד על רקע הפרחים הלבנים והסביבה הבהירה, קל מאוד לאתר אותם ובמיוחד אם הם בתנועה. וכך בעוד אני עוקב אחר פעילות חרקים שונים על עמודי התפרחות הנישאים, ומחפש משהו מעניין לצלם, אני קולט, בשולי העין, תנועה באוויר וחרק אדמדם נוחת על אחד מהתפרחות שלידי.
השילוב של צבעי אדום שחור אינו בלעדי לפשפש הזה ועושים בו שימוש חרקים רבים. בהם הפשפש פנדור אדמוני וחיפושיות שונות מהסוג מושית ("פרת משה רבנו") המצויים בשפע על החצבים. את הרצען המשולבק קל לזהות בתנועתו ה"ערסית" המתריסה לכל עבר, בעצם רק עצם הגעתו של "בריון שכונתי" מבטיחה סיכוי לאקשן בזמן הקרוב, ואכן זה לא התמהמה הרבה.

הרצען ננעל על החיפושית התמימה ומתכונן לתקיפה.

רצען משולבק, כדרך כל הרצענים, מסתמך על ראייה חדה המאפשרת איתור הקורבן כבר ממרחק. אופן השיחור הוא בד"כ ציד אקטיבי הכולל מעבר מנקודה לנקודה בחיפוש אחרי קורבן, איתורו ותקיפה מהירה וישירה.
כבר מרגע הגעתו החל הפשפש בסיור היקפי על התפרחת הלבנה. משזו נמצאה נטושה למדי דילג הרצען בתעופה קצרה לתפרחת סמוכה שנמצאה גם היא שוקטת מפעילות. הדילוג הבא נראה יותר מבטיח, על אחד הפרחים נראתה מושית השבע עסוקה בזלילה (?) מגביע הפרח וגופה הבוהק מתריס כסמרטוט אדום בעיני שור זועם.
בתחילה נחת הרצען בצד המנוגד לחיפושית ונראה היה כאילו לא שם ליבו אליה, אבל לפתע שינה הפשפש כיוון והתקדם לאיטו בכיוונה. כאשר הגיע הפשפש לקשר עין עם החיפושית (בהערכה כ 5 ס"מ) הוא נעצר לכמה שניות, כאילו בוחן את האובייקט האדום, ואז במהירות תקיפה התקדם אל החיפושית שתוך פחות משנייה מצאה את עצמה אחוזה ברגליים הקדמיות וחדק קטלני נעוץ בגופה.

התקיפה יוצאת לדרך והחיפושית עדיין לא מודעת לסכנה.

למושית לא היה כל סיכוי. אומנם טעמה דוחה, אבל הרעל שבגופה נועד, ככל הנראה, לדחות טורפים חולייתנים. לעומת זאת, חרקים טורפים ועכבישים לא מתרשמים מטעמה הדוחה כפי שאפשר לראות מדי פעם באירועים מעין אלה.
מעטה גופה הקשיח של המושית לא נועד לעמוד במתקפה של חדק פגיוני חד ונוקשה כשל הרצען. לאחר שארס משתק ומפרק הוחדר לקרבה ועשה את עבודתו, עבר הרצען לנוהל אכילה מסודר, הפך את המושית ונעץ את החדק בין פרקי הבטן הנוחה יותר למציצה.
זמן האכילה לא ברור. לאחר האירוע המשכתי במעלה הגבעה וכאשר חזרתי, לאחר 30 דקות, לראות מה קורה, היה הפשפש עדיין עסוק במציצת החיפושית.

יצירת מגע, ריתוק הקורבן ונעיצת החדק.

לאחר מספר דקות הרצען עובר לנוהל אכילה רגוע ושליו.

רצען משולבק אינו נדיר, אך הוא בד"כ יצור הנחבא אל הכלים, הפעיל בתוך העשבייה ואינו ניכר בציבור כמו דודנו הרצען המנומר. אבל כאשר העונה דחוקה והמזון מצוי בשפע יחסי דווקא במקומות פחות מועדפים אין הרבה ברירה וגם הנחבאים מוצאים את עצמם לעיתים ישר בכותרות. ועוד איזה כותרות.
ארוע כזה מתרחש אינספור פעמים ביום, כמעט בכל מקום שיש בו חרקים. עם קצת מזל,עין חוקרת והרבה סבלנות כל אחד יכול להיות עד לאקשן אמיתי, גם אם הוא בזעיר אנפין.

30 דקות לאחר הצייד, הרצען לא ממהר לשום מקום ונשאר במקומו למצוץ את החיפושית עד תומה.

יום שני, 12 באוקטובר 2009

חלון פתוח לעכבישים - התנשלות

אחת התכונות המשותפות לכל פרוקי-הרגליים היא שלד חיצוני (exoskeleton) המורכב משתי שכבות עיקריות:
תחתונה - אפידרמיס (epidermis) שכבה תאית מתחדשת.
עליונה - קוטיקולה (cuticle), שכבה לא-תאית קשיחה העשויה בעיקרה מכיטין המופרש מהאפידרמיס.
שלד חיצוני מגביל את גדילת הגוף ולכן פרוקי-רגליים גדלים בשלבים. בכל שלב הם משילים את קוטיקולה ותחתיה מופיע מעטה חדש וגמיש המסוגל להתרחב ולגדול במעט עד להתקשותו המלאה. תהליך זה מכונה התנשלות (molting). במהלך חייהם עוברים פרוקי-רגליים מספר התנשלויות (כל מין מתאפיין במספר דרגות התפתחות) עד לדרגת הבוגר שאינה מתנשלת עוד (למעט יוצאים מהכלל).

תהליך ההתנשלות הוא הליך רב-שלבי ומורכב מאוד שרק חלקו נראה לעין, והמבוקר ע"י המוח בעזרת מנגנונים הורמונליים שונים. מועד ההתנשלות ותדירותה מושפעים מגורמים כגון: מצבו הפיסיולוגי של פרוק-הרגליים (גיל, משקל, תזונה ועוד) וגורמים כמו עונה, טמפ', לחות ועוד.
תהליך זה המתחיל מספר ימים (4-5) לפני ההתנשלות הפיזית כולל: בניית קוטיקולה חדשה תחת הישנה ובמקביל הפרדת הקוטיקולה החדשה מהישנה - אפוליזה (apolysis), ספיגת מרבית שכבת הקוטיקולה הישנה לאפידרמיס לשימוש חוזר, התנשלות פיזית (ecdysis), התקשות הקוטיקולה החדשה - בירוס ( tuning) והמשך עיבוי השלד החיצוני מתוך האפידרמיס. תהליך העשוי להימשך עוד מספר שבועות.

נשל של זאבן

בכלליות רבה, בעכבישים בהתאם למין, יש 5-10 דרגות גידול (נספר מהשלב בו הדרגה (נמפה) יכולה לקיים את עצמה). מקצב ההתנשלות פוחת עם הגיל, נמפות צעירות מתנשלות בתדירות גבוהה (לעיתים כל כמה ימים) הפוחתת בדרגות הגבוהות (כל מספר שבועות) עד לדרגת הבוגר בה העכביש מגיע לבגרות מינית שלאחריה הוא אינו מתנשל עוד (למעט חריגים בכמה משפחות). בתהליך הגדילה עשוי הגוף גם לשנות פרופורציה, להוסיף איברי חישה, איברי רבייה ולעיתים לחדש איברים שנגדעו (במידה והקטיעה ארעה ברבע הראשון של מחזור הדרגה).

תהליך הגדילה וההתנשלות בעכבישים אינו שונה במהותו משל חרקים. השלד החיצוני קשיח ברובו, למעט בטן רכה המסוגלת להתמתח מעט. קוטיקולה חדשה, הגדולה בשטח הפנים מהקודמת, מופיעה מתחת לישנה, קמוטה תחילה. קמטים אלו הם שמאפשרים את ההתרחבות הגוף והגדילה בהמשך תהליך ההתנשלות.

לאחרונה (ספטמבר 2009) שיחק מזלי לצפות ולתעד (כמעט במלואו) הליך התנשלות פיזי של עכביש בטבע. צפייה בהליך כזה בטבע היא חוויה מרתקת שלא מזדמנת לעיתים קרובות.
שלב ההתנשלות הוא קריטי בחייהם של פרוקי-רגליים וככזה גם בעכבישים. בשלב ההתנשלות נותר העכביש חסר אונים לחלוטין, בזמן זה אין הוא יכול להגיב לסביבה, לברוח מטורפים או מסכנות אחרות. מסיבה זו מעדיפים עכבישים רבים לבצע את ההתנשלות במסתור או בלילה. יש מינים החוסים במחילה, מתחת לענף, אבן או מחסה אחר, ויש הבונים מטווה ובו הם שוהים כל התהליך.
מרבית המינים מבצעים את ההתנשלות הפיזית במהופך כשהם מעגנים את עצמם למצע (עלה, ענף וכד') בעזרת מספר קורים. מינים גדולים וכבדים עושים זאת לעיתים כשהם הפוכים על הגב (אופייני בטרנטולות). שתי השיטות משיגות את אותה מטרה, ביצוע המשימה בעלות אנרגטית נמוכה. בדרך זו מנצלים את כוח הכבידה כדי לסייע בהשלת כסות הגוף הישנה.

התיעוד להלן מתאר, בתמונות והסבר קצר, שלבים בהתנשלות הפיזית של עכביש צייד (Oxyopidae) מהסוג Peucetia. תהליך זה לקח למעלה מחצי שעה, כאשר אני מצאתי את העכביש ממש בתחילתו (תועד ב 09:00 שעון חורף). בסופו, נשאר העכביש לנוח על הצמח עוד מספר שעות.

התהליך הפיזי של ההתנשלות מתחיל בהאצת פעימות הלב ודחיסת יותר נוזלי גוף (hemolymph) לתוך הראשחזה (cephalothoras). משקל הראשחזה גדל בכ 80% והבטן מתכווצת ומאבדת כ 30% ממשקלה. הגברת הלחץ האטמוספרי בראשחזה (מוכפלת פי-2) מסייעת לבקע את הקוטיקולה הישנה (שאיבדה זה מכבר את רוב המסה שלה שנספגה חזרה לגוף) לאורך קווי חולשה המצויים בקדמת או צידי הראשחזה.

תמונה #1
העכביש מצוי בתחילת התהליך. גוף מעוגן לעלה בעזרת קורי עגינה הנמתחים מפטמות הטוויה שבקצה הבטן. הבטן שהתכווצה מתחילה להיפרד מהמעטה החיצוני (ניתן להבחין בכך באזור פטמות הטוויה).

-------------------------------------------------------------------------------------------------

תמונה #2

מעטה הראשחזה מתבקע. המשך הפעלת לחץ נוזלים פנימי בסיוע כח הכבידה, מאפשרים לראשחזה לנוע כלפי מטה והכליצרות נשלפות לאיטן מכסות הישנה. אפשר כבר להבחין גם בהתחלת שחרור הרגליים. הבטן בשלבי התנתקות סופיים.

-------------------------------------------------------------------------------------------------

תמונה #3

הבטן משוחררת לגמרי מהמעטה הישן שהתכווץ לגוש קטן ומקומט. פטמות הטוויה מעגנות מחדש את קצה הבטן לחלק הפנימי של גוש זה. שחרור הרגליים נחשב לשלב הקשה ביותר בתהליך, וכישלון בשלב הזה משמעותו לרוב מוות. בדרך כלל גמישות הקוטיקולה החדשה מאפשרת לחלץ גם איברים רחבים מתוך המעטה הישן והצר.

-------------------------------------------------------------------------------------------------

תמונה #4

הגברת לחץ נוזלי הגוף לכיוון הרגליים, גורמת ליישור מפרקי הרגליים ומקלה עליהן להחליק החוצה. השיער והזיפים החדשים מספקים יתרון נוסף; הכיוון שלהם מנוגד לכיוון המשיכה ולכן הם מונעים מהרגליים להימשך חזרה פנימה. למעשה הם כופים כיוון תנועה אחד בלבד, החוצה! חילוץ הרגליים נעשה לסרוגין, כאשר חלק משמשות כמשען והאחרות נשלפות לאיטן, וחוזר חלילה.

-------------------------------------------------------------------------------------------------

תמונה #5
כאשר הרגליים נחשפות עד לשלב ה"ברכיים" (ptella) נכנסים לפעולה שרירי הרגליים. התכווצות השרירים מסייעת להסיג את החלקים אחרונים של הרגליים מהקוטיקולה הישנה. כל זוג רגליים שנשלף במלואו מסייע להסיג את הזוגות האחרים, עד לשליפה מוחלטת של כל הרגליים.

-------------------------------------------------------------------------------------------------

תמונה #6
לאחר החלצות מלאה של הרגליים, הן נשארות במצב ישר מספר דקות. בזמן הזה לחץ נוזלי הגוף מאפשר מתיחה מלאה של הקוטיקולה החדשה והזדקפות כל הזיפים.

-------------------------------------------------------------------------------------------------

תמונה #7
זמן קצר לאחר מכן מבצע העכביש תרגילי גמישות לרגליים ושאר המפרקים בגוף. תרגול זה מסייע לשמור על גמישות המפרקים בזמן שהקוטיקולה החדשה מתחילה להתקשות.

-------------------------------------------------------------------------------------------------

תמונה #8
שלב ההתנשלות הפיזי הסתיים. העכביש נח זמן מה כאשר הוא תלוי על הנשל, מאפשר לקוטיקולה להתקשות. לאחר זמן נוסף, כאשר הרגליים יוכלו לשאת את משקלו, הוא ינוע למסתור קרוב לנוח ולהשלים את תהליך התקשות הקוטיקולה.


הפרט בתמונה הוא נקבה. ככל הנראה (ע"פ הגודל היחסי) בגלגולה האחרון ומכאן שהיא נחשבת בוגרת מינית. מצב זה לא ישאר זמן רב וסביר שהיא תימצא זכר או הפוך, תוך ימים (לעיתים שעות) מסיום השלב האחרון של ההתנשלות. מידע על הזדווגות בעכבישים הופיע במאמר על חיזור והזדווגות אצל ערסלנית הגינה.

יום שישי, 9 באוקטובר 2009

חלון פתוח לחרקים - טרפרגל

בשבוע השני של אוגוסט 2009 הלוהט הצטרפתי לסקר דגימת חיפושיות בגליל התחתון שכלל גם הצבת מלכודת אור לשם משיכת חיפושיות ממשפחת הזבליתיים וחרקים נוספים. בסיכומו של לילה החיפושיות המבוקשות לא הגיעו, אבל יריעת הבד הלבנה שהוארה באור חזק, משכה אלפי חרקים אחרים. האור משך בעיקר עשים מעשרות מינים, פשפשים שונים, יתושים וימשושים, צרצרים, חיפושיות זעירות ורבים אחרים. הגיע גם עכביש אחד, שנמשך אולי לפעילות החרקים, שפרירית הדורה (חרק יומי) אחת שכנראה התבלבלה ו 2-3 פרטים של ארינמל ביזארי המכונה טרפרגל.

טרפרגל נראה כהכלאה מוזרה של גמל-שלמה עם ארינמל. מבנה גוף גמלוני בעל ראש משולש הנושא זוג עיניים גדולות ורגלי-טרף, אכן מזכיר גמל-שלמה, אבל שתי זוגות כנפי תעופה שקופות, מעורקות וארוכות מאורך הבטן, מסגירות את מוצאו הארינמלי. דמיון זה לגמ"שים (Mantodea) הקנה למשפחת הטרפרגליים גם את שמם המדעי Mantispidae

משפחת הטרפרגליים שייכת לסדרת הארינמלאים Neuroptera. היא מונה כ 400 מינים הנפוצים באזורים חמים, טרופיים וסובטרופיים. בישראל מוכרים מספר סוגים, הנפוצים (ע"פ הספרות) בעיקר באפיקי ואדיות ונאות-מדבר בנגב ומדבר יהודה. לצערי חלקם לא הוגדרו עדיין ברמת המין וכך גם הפרטים שתועדו בסקר. בירור עם המחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת ת"א העלה שמדובר במין מוכר שלא הוגדר סופית והמשתייך לסוג Mantispa. המין הזה נפוץ בבתי-גידול עשבוניים באזור הים-תיכוני בצפון ומרכז ישראל.

טרפרגל דומה חזותית לגמל-שלמה, אבל משתייך לקבוצה טקסונומית שונה לגמרי.

טרפרגליים (5-47 מ"מ) בוגרים מופיעים באביב ובקיץ. יש בהם פעילי-יום ויש מינים פעילי-לילה. הם פעילים על עשביה, שיחים ועצים, שם הם צדים ממארב חרקים מבקרי פרחים. חלק מהמינים דומים בתבנית צבעם לצרעות ויש הירוקים לגמרי, אולם בד"כ הם מופיעים בגווני צהוב וחום, לעיתים עם ורוד.
הטרפרגליים היא אחת המשפחות היותר מתמחות בקרב הארינמלאים. מורפולוגית מבנה גופם של הבוגרים מותאם במיוחד לציד כאשר רגלי-הטרף מיועדות בלעדית לאחיזת הקורבן, והחרק הולך רק על 2 זוגות הרגליים הנותרות. הזחלים מצידם מתפתחים בפקעות עכבישים, בקיני דבורים, צרעות, בתוך זחלי עשים ממשפחת התנשימתיים, בתוך זחלי זבובאים ובתוך זחלים של חיפושיות ממשפחת הזיבליתיים.

הביולוגיה של המינים במשפחה מורכבת ומעניינת מאוד. במרבית המינים התפתחות הזחל נעשית ב 3 דרגות. הנקבה מטילה על ענפים צבירי ביצים המונים מאות, לעיתים אלפים (תלוי גם בגודל הנקבה), כאשר כל ביצה נישאת על עוקץ קצר. הזחלים בוקעים לאחר כ 10 ימים וגודלם כמ"מ אחד. הדרגה הראשונה היא מטיפוס זחל ראשוני (
campodeiform), היא מצוידת בגפי-פה מוצצות-נושכות. מדובר בזחל זריז ואקטיבי שעיקר תפקידו הוא לאתר את פונדקאי.
בחלק מהמינים נכנסים הזחלים, זמן קצר לאחר הבקיעה, לתרדמת חורף ושבים לפעילות בראשית האביב במקביל לתחילת הפעילות של הפונדקאים שלהם. במינים אחרים הזחלים מאתרים את הפונדקאים סמוך לזמן הבקיעה וחורפים בצמוד אליהם או עליהם.

ההתמחות הבולטת ביותר מצויה בקרב תת-המשפחה Mantispinae שנחקרה יותר מכל תת-המשפחות של הטרפרגליים, בני קבוצה זו טפילים על עכבישים. בקבוצה זו מינים נוקטים באחת (מינים מתמחים) או יותר (בהתאם לנסיבות) משלוש האסטרטגיות הבאות:
1. איתור אקטיבי של פקעות ביצי עכבישים (כפונדקאים משמשים עכבישים ממשפחות שונות) וחדירה ישירה לתוך הפקעת מבחוץ (בד"כ זחל אחד לכל פקעת).
2. איתור אקטיבי של עכבישה צעירה והיצמדות אליה (לעיתים הזחל ניזון מנוזל ההמולימפה של הנקבה, בהמתנה העשויה להימשך מספר חודשים) עד למועד בו היא מתחילה בייצור הפקעות. אז חודר הזחל לתוך הפקעת מייד עם תחילת ייצורה.
3. איתור פסיבי. המתנה במקום לעכבישה חולפת והיצמדות אליה עד הגעה לבגרות וייצור פקעות הביצים. בשני המקרים האחרונים, הזחל הממתין חודר לתוך איבר הנשימה המכונה ריאות-ספר (book-lungs) או נצמד חיצונית לחיבור בין הבטן-לראש-חזה (pedicel).
במספר מינים שנחקרו נמצא שהזחל עולה במידה דומה גם על זכרי עכבישים. לכאורה דרך ללא מוצא, אבל תצפיות הראו שהזחל "הסבלני" מסוגל, בבוא היום, לעבור לנקבת העכביש בזמן ההזדווגות.

בתוך הפקעת ניזון הזחל מהביצים או מהעכבישונים הזערורים (שטרם הגיחו מהפקעת). לאורך זמן התפתחותו עובר הזחל 2 דרגות נוספות, דרגות אלו הנקראות דמוי-דרן, ניחנות ברגלים קטנות וראש זעיר. קצה הבטן של הדרגה השלישית מתפתח למעין פטמת טוויה המשמשת ליצור פקעת הגולם. לאחר שהזחל מכלה את כל מאגר המזון (כשבועים שלושה, בהתאם למין) הוא טווה סביב עצמו פקעת קורים ומתגלם בין שיירי מזונו.
לגולם שתי דרגות; הראשונה מתגלמת בתוך מעטפת משי משל עצמה. השניה, קצרה מאוד, היא גולם פעיל (טרום בוגר) ללא מעטפת. לאחר כשבוע עד שבועיים מתחילת ההתגלמות פורץ הטרום בוגר דרכו החוצה דרך שכבות פקעת הגולם ופקעת ביצי העכביש ומתוכו מגיח לבסוף הבוגר לאוויר העולם.

אחד המינים שנחקרו לעומק ב Mantispinae הוא המין Mantispa styriaca המוכר מאירופה ומצוי גם בטורקיה. לא ברור אם המין הזה מצוי בישראל. מורפולוגית הוא דומה מאוד לפרטים מהסקר (ע"פ הערכה ראשונית הללו משתייכים למין אחר* מאותו הסוג) וסביר מאוד שהביולוגיה הכללית של שניהם דומה למדי. מרבית המידע להלן מבוסס על המחקרים של M. styriaca
M. styriaca מוכר כטפיל על מיני עכבישים ממספר משפחות כמו: Drassidae והזאבנים Lycosidae. הזחל חודר לתוך פקעות הסוג Lycosa בעוד הנקבה נושאת את השק עימה. הזחל ניזון מהעכבישונים מיד לאחר בקיעתם. נקבת הזאבן מצידה לא חשה בדבר ונושאת עימה את הפקעת המוטפלת כל הזמן. לפחות במין אחר; Mantispa uhleri ידוע על עיכוב התפתחות ביצי העכביש בעזרת הורמון מעכב גדילה המופרש ע"י זחל הטרפרגל. מכניזם זה מבטיח לזחל אספקה מהימנה של מזון שלא יתפתח לעכבישים העשויים להימלט.
נמצא גם שגודל הבוגר מושפע ישירות מכמות המזון הזמין. פרטים בוגרים של M. styriaca נמדדו בטווח גדלים רחב (8.5-20 מ"מ). היכולת של הטרפרגל להגיע לבגרות מינית בטווח גדלים חריג כזה מצביעה, ככל הנראה, על התאמה אבולוציונית מיוחדת לחיים כטפיל, בתנאים בהם איכות וכמות המזון אינה ידועה מראש.

כאמור, האיברים הבולטים אצל הטרפרגל הם רגלי-הטרף וזוג עיניים גדולות. בדומה לגמל-שלמה, לטרפרגל חזה קדמי (pronotum) מאורך במיוחד, הנושא רגלי-טרף המצוידות בקוצים חדים המונעים מהטרף כל אפשרות מילוט. ההתפתחות של רגלי-הטרף דומה מוצאים אצל של גמלי-שלמה ועוד מספר מינים של פרוקי-רגליים. זו דוגמה מרשימה לאבולוציה מתכנסת בה רואים התפתחות דומה ועצמאית של איברים מסוימים במינים שאינם קרובים טקסונומית האחד לשני.

עיניים ורגלי-טרף מפותחות הן הכלים ההופכים את הטרפרגל לצייד כשרוני.

לטרפרגל ראש משולש הניחן ביכולת סיבוב מרשימה ועיניים המספקות כיסוי ראייה של 360 מעלות עם אזורי חפיפה קידמיים ואחוריים. חפיפת ראייה קידמית של 40-50 מעלות (תלוי בזוויג) מאפשרת ראייה תלת-ממדית והערכת מרחק אל הטרף. עיניים כאלו מותאמות היטב לאורח החיים של צייד אקטיבי.
כניסה של טרף פוטנציאלי לשדה הראייה של הטרפרגל גוררת תגובה אינסטינקטיבית, המכניסה את הטרף למרכז הראייה המרחבית. כאשר הטרף מגיע למרחק קריטי, נשלחות רגלי-הטרף לעבר החרק ביש המזל, וזאת במהירות הבזק של כ 60 אלפיות השנייה.
בניגוד לגמל-שלמה המצויד בעיניים (מורכבות) עם אזור הפרדה גבוה (acute zone) הרי לטרפרגל אין אזור הפרדה גבוה. מאידך, זווית שדה הראייה של כל עינית (בעין המורכבת) הוא כ 2 מעלות ביום (להשוואה, בשפירית, צייד יומי מובהק, זווית זו היא כמעלה אחת). זוית כזו מקנה חדות ראייה גבוהה באור יום. בנוסף, נמצא שלטרפרגל עין סופרפוזיציונית (superposition eye) המאפיינת חרקים פעילי דמדומים או חושך. עין כזו מאפשרת ניצול יעיל יותר של אור דל המגיע גם מזוויות אלכסוניות, על חשבון ירידה מסוימת בזווית שדה הראיה - כ 3.6 מעלות בלילה.
שילוב כל התכונות הללו מקנה לטרפרגל יכולת גבוהה מאוד באיתור והתבייתות על הטרף, הן בשעות האור והן בדמדומים.

טרפרגל מכרסם שאריות אחרונות של חרק שלכד על מלכודת האור.

לטרפרגל M. styriaca דפוס פעילות ייחודי. בעיקרו מדובר בחרק פעיל יום אבל הוא גם נתפס במלכודות אור בשעות החשיכה הראשונות. מחקר מעבדה שנעשה בנושא הראה שיא פעילות במחצית היום וירידה הדרגתית עד לחצות. עם שחר חלה עליה הדרגתית בפעילות עד לשיא הבא. המחקר מצביע גם על תגובה חזקה מאוד לגירוי אור, מה שעשוי להסביר את התופעה של משיכה לאור גם בלילה.

טרפרגליים אינם נדירים במיוחד, אך בשל צניעותם וההסוואה המצוינת קשה מאוד לאתר אותם גם בחיפוש אקטיבי. אבל אם משחק המזל, אפשר לצפות באחד החרקים המוזרים ביותר מבלי להצטרך להרחיק נדוד לארצות טרופיות נידחות.

*יתכן ומדובר במין Mantispa scabricollis המוכר גם מאזורנו (טורקיה, יוון) אבל עדיין לא תואר טקסונומית מישראל.

מקורות נבחרים:


Images of development: environmental causes in ontogeny
By Cor van der Weele (1999)

Ninety-nine more maggots, mites, and munchers
By May Berenbaum (1993)

The visually controlled prey-capture behaviour of the European mantispid Mantispa styriaca
By K Kral, M Vernik and D Devetak

The praying mantids
By Frederick R. Prete (2002)

External Design and Field of View of the Compound Eyes in a Raptorial Neuropteran Insect, Mantispa Styriaca
1990. Journal of Experimental Biology 148,353-365

A New Spider Host Association For Mantispa Viridis (Neuroptera, Mantispidae)
1986. The Journal of Arachnology 14:13 5 (PDF)

Maintenance Feeding Of First Instar Mantispid Larvae (Neuroptera, Mantispidae) On Spider (Arachnida, Araneae)
Hemolymph 1984. J. Arachnol ., 11 :337-341 (PDF)

Further Studies on the Daily Activity Pattern of Neuroptera with some Remarks on the Diurnal Activities
2006. Acta Phytopathologica et Entomologica Hungarica 41 (3–4), pp. 275–286 (PDF)

Imms' General textbook of entomology, Volume 1
(1977)

Entomology, with Special Reference to Its Biological and Economic Aspects
By Justus Watson Folsom (1993)o