הם קטני ארץ אבל עולמם ענק. יש השונאים אותם, יש אוהבים אבל מעטים אדישים אליהם. הם סביבנו, בתוכנו ואף עלינו, חלקם נחשבים מזיקים וחלק חיוניים לנו כאוויר לנשימה. חרקים, עכבישים ופרוקי-רגליים אחרים מהווים כ 80% ממגוון המינים בכדור שלנו. הם מהווים נידבך חשוב במארג הטבעי והכרחיים למרקם החיים המורכב המייחד את כוכב ארץ. בלעדיהם אין לנו קיום. אתר זה פותח חלון בתמונות ותוכן לעולם סמוי וזעיר. מרבית התמונות צולמו בישראל. חלק מהמינים אף אנדמיים לאזורינו או לבתי-גידול ייחודים בישראל.
אזהרה! כל הזכויות על המאמרים, הטקסטים והתמונות באתר "חרקים - עולם קטן בגדול" (להלן האתר) שייכים לבעל האתר או לבעליהם המקוריים של התמונות כפי שמצויין על התמונה. כל שימוש (חלקי או מלא) מסחרי או ציבורי בחומרים מהאתר ללא היתר בכתב באתר אחר, אם על ידי העתקה או שימוש ב RSS או אמצעי תיווך מקביל אסור ויחשב כעבירה על-פי כל דין והעושה שימוש בחומרים מהאתר ללא היתר עשוי להיתבע כחוק.
אם הינכם צופים בתכני האתר שלא דרך האתר עצמו (insectour.blogspot.co.il), הנכם מוזמנים להודיע לי על כך ובתודה מראש.

יום שבת, 2 באוגוסט 2014

Hydriris ornatalis

Hydriris ornatalis בתיאור המקורי משנת 1832 
סדרת הפרפראים מונה כ-125 משפחות, מתוכן 7 משפחות פרפרים והשאר הן משפחות עשים המונות גם יחד מעל 160,000 מינים. מרבית העשים הם הרביבורים ולכן הם מהווים קבוצה אקולוגית חשובה בעלת השפעה על אוכלוסיות אורגניזמים רבות; בהן צמחים המשמשים כמזון ובעלי-חיים הניזונים מעשים.

חלק מהעשים מוגדרים כמזיקים המסוגלים, במידה משתנה, לגרום נזקים ליבולים או סחורות חקלאיות. במקביל נעשה שימוש מוגבל במיני עשים כמדבירים ביולוגיים כנגד צמחים פולשים שהפכו מחוץ לאזור מוצאם למזיקים חקלאיים המתחרים בצמחים מקומיים.

חלק מהמינים המזיקים מוכרים בתפוצה קוסמופוליטית רחבה, ככל הנראה תודות לאדם שהפיץ אותם שלא ביודעין במהלך העברת סחורות חקלאיות ממקום למקום. יש מהם שהתאקלמו היטב באזורי תפוצה חדשים ועברו להיזון גם מצמחיה מקומית.

אחד המינים העונים על התיאור לעיל הוא הפרפראי Hydriris ornatalis בעל תפוצה עולמית רחבה מאוד. בישראל הוא מוכר הן בשטחים הפתוחים והן במרחב האורבני בחצרות וגינות נוי. מסקירת הספרות מסתבר שאין כמעט מידע על הביולוגיה והאקולוגיה של המין הזה, יתכן משום שחשיבותו הכלכלית נמוכה ולכן לא נחקר בהיבטים אקולוגיים. את המעט הידוע שהצלחתי ללקט מהרשת ואספתי בתצפיות אחדות אביא בסקירה להלן.

יום שבת, 19 ביולי 2014

חלון פתוח לעכבישים - הזוטרעדן Micropholcus fauroti

המרחב האורבני מהווה מרחב מחיה עבור לא מעט עכבישים, חלקם מצויים רק במתחמים אורבניים מוגנים ואינם ידועים מהשטחים הפתוחים. יש מהמינים האורבניים המוכרים בתפוצה קוסמופוליטית נרחבת ומכך משערים שעל רוב מדובר במינים פולשים שהגיעו על-גבי פלטפורמות מסחר בינלאומיות לערי נמל ומשם התפשטו, גם בעזרת האדם, למרחבים אורבניים שכנים.

משפחת הרעדניים Pholcidae עשירה במינים; למעלה מ-1300 וסוברים שהמספר גדול בהרבה, במיוחד באזורים הטרופיים. מינים לא מעטים מראים דפוס תפוצה אנדמי או מקומי.
בני המשפחה מאפיינים בתי-גידול אפלים המוגנים מרוח. בטבע הם שוכנים במערות, צנירים, מחילות, תחת אבנים, על ובתוך שיחים צפופים, באזורי יער וחורש מוצלים. באזורים הטרופיים הם מאכלסים גם יערות ומטעים.
מספר מינים נחשבים מלווי אדם synanthropic ותפוצתם הגלובלית רחבה מאוד. אין ספק שהמרחב האורבני מספק עבורם נישות אקולוגיות המקבילות לאלו שמוצאים בבתי הגידול הטבעיים שלהם.

רשומה זו סוקרת את אחד ממיני הרעדניים האופייניים למרחבים אורבניים בישראל ושאינו מצוי, נכון לידע הקיים היום, בשטחים הפתוחים. זהו מין זעיר שקשה לראות אבל משאיר עקבות ברורים בדמות רשתות ציד אוספות אבק שלא כולם אוהבים.
זוטר

יום שבת, 28 ביוני 2014

חלון פתוח לחרקים - גמל-שלמה חד-עין

גמלי-שלמה הם קבוצת חרקים מיוחדת. כל בני הסדרה Mantodea הינם טורפים מתמחים, בעלי רגלי-טרף וראייה טובה. התמחות צרה זו אינה מגבילה אותם לבית-גידול מסוים וניתן למצוא גמלי-שלמה בכל האזורים הגיאוגרפים החמים והממוזגים.

רוב הגמלי-שלמה הם חובבי צמחים אך יש גם פעילי קרקע מובהקים. בקרב חובבי הצמחים ניתן להבדיל בין מינים המגלים העדפה ברורה לעשבוניים, או לשיחים או רק לעצים. ישנם מינים פחות בררניים לבית הגידול, כל עוד ימצאו בו מזון מתאים. יש והעדפה זו תלויה בדרגת ההתפתחות של הגמל-שלמה, כאשר דרגות צעירות (נימפות) מראות העדפה לצמחיה צפופה או לשהייה קרוב לקרקע ואילו הבוגרים ימצאו גבוה יותר, על רוב במעטפת החיצונית של הצמחים. יש מינים הנוטים לצוד על פרחים ויש הצדים בין הענפים או על עלים.

עשביות מהוות בית-גידול עשיר באורגניזמים, המושך טורפים רבים, בהם גם גמלי-שלמה המותאמים לחיים בעשב. אחד מהסוגים הללו הוא גמל-שלמה חד-עין, סוג לא גדול במימדיו הנבדל בישראל מרוב הגמלי-שלמה המקומיים בעיניו המחודדות.

יום שבת, 14 ביוני 2014

כּוּשָׁן אַרְסִי - סקירת התגוננות ורעילות

התגוננות כימית כנגד טורפים כוללת הגנה פסיבית; בה אוצר האורגניזם בגופו חומרי רעל או טעם דוחים הבאים במגע עם טורף או טפיל רק לאחר פגיעה ברקמות. או/ו הגנה אקטיבית; כאשר בתגובה לגירוי מגע או נדיר יותר גירוי אופטי, מפריש האורגניזם מגופו החוצה חומרי ריח וטעם דוחים.

זהו המשך לסקירה על הכּוּשָׁן האַרְסִי Poekilocerus bufonius (ראו קישור) שהציגה היבטים אחדים באקולוגיה והביולוגיה של החגב. בחלק זה עוסקת הסקירה בהתגוננות התנהגותית וכימית של הכושן ובהשפעות הרעלנים מקבוצת הגליקוזידים המצויים ברקמות גופו על טורפים אפשריים. גם היא מתבססת על פרסומי מחקרים שבוצעו בשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת. כמו כן על פרסומי מחקרים מאוחרים יותר ותצפיות מהשדה.

מחקר ראשוני על הכושן התבצע בישראל על-ידי פרופ' לב פישלזון ז"ל (1923-2013) ובאירופה על-ידי צוות שכלל בין השאר את Joseph von Euw, Tadeus Reichstein והחוקרת הבריטית מרים רוטשילד (1908-2005) שהייתה חלוצה במחקר פרמקולוגי על סטרואידים בחרקים רעילים והראשונה להראות, במחקר על הכושן הארסי ולאחר מכן על הסוג דנאית, שימוש של חרקים ברעלני צמחים למטרות הגנה.

המחקרים בדקו בין השאר את הרכב הרעלנים בהפרשות ורקמות הגוף של הכּוּשָׁן והשפעתם על בעלי-חיים שונים; חסרי-חוליות ובעלי חוליות. נמצא שרעילות החגב נשמרת בכל דרגות הגידול; החל בביצה, דרך כל דרגות הזחל וכלה בבוגר.

יום שבת, 24 במאי 2014

כּוּשָׁן אַרְסִי - סקירה אקולוגית וביולוגית

התגוננות כימית בעולם החי נפוצה במיוחד בחרקים. רבים מאחרונים, בעיקר פעילי היום, מכריזים על כך באמצעות אותות חזותיים המכונים צבעי אזהרה.

גם בין החגבים יש הנוקטים בהתגוננות כימית. מרביתם נמנים על משפחת החרוטניים Pyrgomorphidae, המיוצגת בישראל על-ידי שישה מינים. אחד מהם הוא כּוּשָׁן אַרְסִי, חגב מדברי גדול מימדים והיחיד מקרב החגבים בישראל שנושא צבעי אזהרה.

חלק זה של הסקירה עוסק בהיבטים נבחרים על האקולוגיה והביולוגיה של כושן ארסי, כפי שמשתקף מפרסומי מחקרים שנעשו החל משנות ה-50 של המאה הקודמת במזרח התיכון ואירופה, מרביתם במעבדה. אחד החלוצים במחקר על הכושן הארסי היה החוקר הישראלי פרופ' לב פישלזון ז"ל (1923-2013). עיקר הפרסומים מתמקדים באספקטים פיזיולוגיים, ביוכימיים וסיסטמתיים, מיעוטם בתחום האקולוגי וההתנהגותי. הידע שלנו על כושן ארסי עדיין חסר ולא מעט שאלות ממתינות לחוקרים בעתיד.

חלק ב' של הסקירה (רשומה נפרדת) יעסוק בהתגוננות התנהגותית וכימית של הכושן ובהשפעות הרעלנים מקבוצת הגליקוזידים המצויים ברקמות גופו על טורפים אפשריים. רעילות זו נשמרת בדרגת הביצה, בכל דרגות הזחל ובבוגר.

יום שישי, 4 באפריל 2014

חלון פתוח לחרקים - מודד האשל

כשמדובר בכישורי הסוואה, משפחת המודדים מספקת עושר אדיר בתחפושות וכישורי היטמעות בסביבת החיים. הסוואה אינה מתבטאת רק בהיבט החזותי ולא פעם היא משולבת בהתנהגות מתאימה המחזקת את הדימוי המוטעה. היא יכולה להיות גם כימית כאשר החרק מפריש ריח המטעה לחשוב שהוא משהו אחר.
 
מודד האשל Chiasmia aestimaria הוא אחד ממספר פרפראים המתפתחים על עצי אשל והזחל מצליח להידמות בהצלחה לא קטנה לעלוות האשל בניסיון להימנע מטורפים.
 
רשומה זו מספקת היכרות קצרה עם פרפראי שכיח. המוכר בעיקר בזכות הבוגר המגיע לעיתים קרובות לתאורה מלאכותית ופחות מהזחל שכאמור מטמיע את עצמו בבית הגידול בהצלחה יתרה.

יום שישי, 14 במרץ 2014

כיצד אוכל העכביש המבורגר

מהו המאכל האהוב עליכם; פסטה אלפרדו? סינית חמוץ-מתוק? פיצה? אולי שניצל עם פירה? עכשיו דמיינו שאתם יכולים לאכול, ללא הגבלה, את כל המאכלים האהובים עליכם ובתנאי אחד; המזון חייב להיות מוגש במצב נוזלי ובלי קשית. שייק פיצה! בעעעה.

היכולת לבחור את אופן בו אנו צורכים סוגי מזון שונים נראית לנו מובנית מאליה, לא כך אצל פרוקי-רגליים. רוב האחרונים מוגבלים בדרך בה הם יכולים לצרוך מזון, זאת מתוך מבנה גפי-פה המותאמים לטיפוסי מזון מסויימים, לעיתים לאחד בלבד.

עכבישים הם טורפים מיסודם ומזונם הבסיסי מגיע במצב מוצק. אולם עכבישים אינם מותאמים לצריכת מוצקים, אז כיצד מתמודדים העכבישים עם קונפליקט זה?
רשומה זו עוסקת בשאלת היסוד; כיצד עכבישים צורכים מזון וכיצד בא הדבר לידי ביטוי במבנה איברי הפה שלהם, הנבדלים מאוד משל החרקים ושאר קרוביהם הרחוקים בתת-מערכת בעלי-לסתות Mandibulata.

יום שבת, 22 בפברואר 2014

ירוק על ירוק

מקלון לא מזוהה על עץ שיטה (טנזניה).
ההנחה המקובלת היא שחוש הראייה התפתח לראשונה באורגניזמים קדומים על-מנת לאפשר איבחון שינויים בעוצמות אור. שינויים המבטאים בין השאר: מחזוריות יממה, תבניות תנועה האופייניות לעמית או טורף, מזון מתקרב או תבניות כניסה לחללי מסתור.

עם הזמן התפתחה גם יכולת אבחנה בצבעים. מסוגלות זאת, גם אם החלה באופן מוגבל, העניקה יתרון בתקשורת חזותית. היכולת להבחין בצבעים מהווה אמצעי נוח ומהיר לפיענוח מסרים מהסביבה, ללא צורך להגיע למגע בין השולח למקבל.

בטבע מוצאים באורגניזמים מקבוצות שונות אותם צבעים. הירוק למשל; הוא צבע המאפיין צמחים רבים, הוא גם רווח בהרבה אורגניזמים שאינם צמחים. מכאן נשאלות שאלות כמו: האם קיים קשר בין מהות הצבע הירוק בצמחים ובבעלי חיים, והאם מקור הצבע הירוק זהה אצל צמחים ובעלי-חיים, בהם גם פרוקי-רגליים?

יום שבת, 25 בינואר 2014

רבנדל - גפי הפה

אנטומיית הפה בבעלי-חיים קשורה הדוקות להתנהגות והרגלי אכילה. במהלך האבולוציה התפתחו איברי הפה למגוון עשיר של צורות ותפקודים. האנטומיה של איברי הפה עוקבת אחר השינויים המתרחשים בסביבת החיים, במיוחד כאשר מופיעים מקורות מזון חדשים ולא מנוצלים.
איברי הפה משלבים יחידות מבניות היוצרות מגע ישיר עם הסביבה ומושפעות ממנה. הם ביטוי מורפולוגי לאסטרטגיות אכילה שונות והמגוון שלהם מדגים פתרונות שונים בניצול משאבי מזון.
לעיתים נעשה שימוש באיברי הפה שלא לאכילה, כמו: חפירה, בעת הזדווגות וטיפול בצאצאים. הכרת איברי הפה ותפקודם מסייעת להבנה טובה יותר של הסתגלויות בעלי החיים למקורות המזון ואורח חייהם.

גפי-פה הם חלק ממערך איברי הפה בפרוקי-רגליים. מקובל להניח שהם בנויים מקבוצת רכיבים ההומולוגיים לרכיבים בגפיים קדומים של אב קדמון. הדמיון המורפולוגי בין גפי-פה של המינים השונים מעיד, בין השאר, על קשרים משפחתיים וגם על השוני בקווי ההתפתחות שבינם.
אף שניתן להצביע על דמיון מורפולוגי או תפקודי בגפי-פה, במינים המשתייכים לקבוצות שונות, הרי אין בהכרח שמדובר באיברים הומולוגיים (מאותו זוג גפיים של אב קדמון משותף) ופעמים מדובר באיברים אנלוגיים (התפתחו באופן דומה אך מגפיים שונים, לאור לחצי סביבה דומים).

רשומה זו בוחנת את איברי הפה בסוג רבנדל Scolopendra כמודל לתבנית (אחת מיני רבות) של אנטומיית הפה בטורף חסר-חוליות המותאם היטב לסביבתו וכמודל לתבנית איברי הפה בנדלים בכלל.

Related Posts with Thumbnails

צילום, סיור ושמירת טבע

כל יציאה לשטח וכל דו-שיח עם הטבע כרוכים במגע שהוא לא תמיד לטובת הצד השני. אנו אולי רוצים בטובתם, אבל לפעמים תוך כדי, אנחנו רומסים, מטרידים או גורמים להפרעה בלתי מודעת אך משמעותית לבע"ח או צומח.

איתור וצילום חרקים אלו דוגמאות למגע בעייתי שכזה. הצורך שלנו להתקרב עד מאוד מפריע להם במקרה הטוב או מבריח אותם במקרה הרע וחושף אותם לסכנות מהותיות כמו חשיפה לטורפים. לעיתים אנו עצמנו מוחצים אותם או פוגעים בהם בניסיון להשיג קומפוזיציה טובה יותר.

אנחנו רוצים נורא לצלם אותם, אבל באמצע יש איזה ענף מעצבן שתקוע דווקא פה או איזו אבן שבדיוק נחה היכן שצריך לשים את החצובה או שיח קוצני עומד ניצב ישירות לישבן.

מגוון אפשרויות ההרס הוא בלתי נדלה. לכן חשוב שבאותה המודעות בה אנחנו מחפשים אותם נדע גם לצמצם את הנזק בעצם הנוכחות שלנו בשטח. חשוב שנדע להשאיר את המקום דומה ככל האפשר למצב בו קיבלנו אותו בהשאלה לזמן קצוב. הפכתם אבנים, החזירו למקום, גם אם לא מצאתם דבר. יש שם מספיק כאלה שפשוט לא ראיתם. יש שבילים, אל תפתחו חדשים. נועו בשטח באופן שיגרום רמיסה מינימאלית והצומח יוכל להתאושש בקלות. יש ספק? אין ספק! אין צילום ששווה את חיסולו של אובייקט.