בקיצור - שחרורית זרעונית

בקרב החרקים ובכלל, סדרת החיפושיות היא הגדולה והעשירה ביותר במגוון מינים (כ 400,000 מינים). עושר כזה מספק גם שפע צבעים וצורות מורפולוגיות, לעיתים מוזרות ביותר. גם בישראל זו אחת מסדרות החרקים הגדולות, מעריכים אותה ביותר מ 3000 מינים.

אומנם לנו אין את שפע המוזרויות, שמוצאים בעיקר באזורים הטרופיים, אך גם פה ניתן למצוא מינים בעלי צורה שאינה שגרתית, המביאה את הצופה לשאול; אם זה בכלל חרק?

שחרורית זרעונית - על הקרקע היא נראית כזרע יבש.

רשומה זו תעשה לכם הכרה קצרה עם חיפושית קטנה, אומנם לא נדירה, אבל אחת שלא רואים הרבה, אם בשל אופייה הביישני ואם בשל צורתה שאינה מזכירה כלל חיפושית או חרק, אלא סתם זרע יבש המוטל על הקרקע.

שלא כבנות משפחתה המוכרות, שאנו מוצאים פעמים מתרוצצות בחולות או בשדות, את השחרורית הזרעונית (אורכה כ 10 מ"מ), הנפוצה במרכז הארץ וצפונה, בבית-הגידול הים-תיכוני, וגם בחורשות איקליפטוסים, נמצא רק כדרך המקרה, בד"כ תחת אבן שהפכנו (ונדאג להחזיר למקומה). לעיתים מוצאים מספר פרטים בודדים מתגודדים באותו המקום. 

לתחושתי, מוצאים אותה, תחת אבנים, יותר בחורף, אולי משום שאז היא נוטה לחפש מחסה נוח ומוגן יותר. איפה הם מבלים כשהם לא מתחת לאבנים? לא ברור.

התרחבות קרומית של החזה וכנפי החפייה סביב גופה, מקנים לה צורת דו-זרעון (diachene) המאפיינת זרעים של צמחים ממשפחת הסוככיים, מראה שלא תופש את העין ומסווה אותה היטב. 

עד שלא הופכים את הזרע על גבו ומגלים רגליים ומחושים, אי אפשר לדעת; אם בזרע גדול מדובר או חרק חמקמק?

מבט-על מראה את ההתרחבות הקרומית של החזה וכנפי החפייה.

מבט תחתון מסגיר את השתייכות "הזרע" לעולם החי.

צביר קטן של חיפושיות  - התגודדות מתחת לאבנים היא התנהגות אופיינית למין
(ולשחרוריות אחרות).

צביר זרעים של כלך (סוככיים).
הדמיון בצורה ובצבע לזרעים מעלים את ההשערה שמדובר בהסוואה.

הסוג Cossyphus משתייך כאמור למשפחת השחרוריתיים Tenebrionidae. עפ"י Jiří HÁVA 2007, בסוג מוכרים 33 מינים ותתי-מינים. התפוצה היא פליארקטית, אוריינטלית ואפרו-טרופית. בישראל מוכרים שני מינים; שחרורית זרעונית Cossyphus rugulosus, המוכרת גם מסוריה, טורקיה וקפריסין. וCossyphus tauricus  לה תפוצה רחבה יותר, הכוללת את ישראל, סוריה, עירק, טורקיה, אירן, טורקמניסטן, אזרבייג'ן, גאורגיה, דר'-מז' רוסיה, אפגניסטן, אלבניה, הקווקז, קפריסין ואיטליה. לא ידועה לי התפוצה המקומית של האחרון והאם הוא נפוץ. ככל הנראה מין זה, בניגוד לראשון, יכול לעוף או לפחות לפרוש את כנפי החפייה.

הסוג Cossyphus נחקר מעט מאוד, עיקר המידע שמצאתי נוגע לרשימות תפוצה וסיסטמטיקה ומעט מאוד עוסק בביולוגיה והאקולוגיה של המינים. הזחלים של סוג זה כנראה לא מוכרים. בחלק מהאזכורים לגבי המין מציינים שיתכן וצורת הגוף היא התאמה לחיים מתחת לקליפות עצים (כנראה לא בארץ).

בדומה לשחרוריות רבות התזונה כוללת חומר/פסולת אורגנית מהצומח והחי detritophages.

כאשר חושפים את החיפושית לאור היא עשויה לחפש מסתור חדש,
אז מגלים שמדובר בחרק אופייני עם 3 זוגות רגליים וזוג מחושים.

מקורות נבחרים: (ראו גם בקישורים, בגוף הרשומה)

האנציקלופדיה של החי והצומח של ארץ-ישראל, כרך 3 החרקים, 1989.

A revised subfamily classification of Tenebrionidae (Coleoptera) J. C. WATT, 1974