בקיצור - רבגף חום

החורף פה ואת זה יודעים גם פרוקי-הרגליים, רבים מהם סיימו מכבר את מחזור החיים, כאשר הם משאירים את הדור הבא לתנומת חורף קצרה, עד הגיע ימים חמים יותר. אחרים נכנסים בעצמם לדיאפאוזה ארוכה או קצרה ומגוון המינים שאנו פוגשים עכשיו, קטן יחסית לסתיו או לאביב.

אבל יש כאלו שרק מחכים לחורף, זו עונת "הפריחה" שלהם, זו קצרה יחסית ויש להם הרבה מה לעשות, בעיקר להתרבות. זה לא הקור שמדרבן אותם לצאת לפעילות, אלא השילוב של קרקע רטובה, לחות יחסית גבוהה וחלונות של בקרים חמימים המספקים תנאים נוחים לפעילות.

אחד המינים שאנו פוגשים בשבועות האחרונים הוא רבגף חום Tetrarthrosoma syriacum. זהו יצור מוזר: זחל? תולעת? נדל? ....אם מסתכלים עליו היטב, אפשר למצוא בו את סימני הזיהוי המעידים על השתייכותו המשפחתית. יש לו הרבה מאוד רגליים - 30 זוגות לזכר ו 31 זגות לנקבה. יש לו גם מחושים פרוקים קצרים (8 פרקים לכל היותר, בנדלים הרבה יותר). שני הסימנים הללו מעידים על השתייכותו לרברגלאים.

רברגלאים* Helminthomorpha היא על-סידרה של פרוקי-רגליים הנמצאת במחלקת רבי-הרגליים Diplopoda (נזכור שחרקים היא מחלקה נפרדת לגמרי). לבני מחלקה זו גוף מאורך, בד"כ גלילי (יש גם פחוס) וחלק, הבנוי טבעות כפולות פרקים כאשר כל טבעת נושאת 2 זוגות רגליים וכל טבעת חוברת לשניה בעזרת קרום חיבור גמיש (בנדלים נמצא רק זוג רגליים אחד לטבעת). הפרק הראשון אחרי הראש אינו נושא רגליים כלל ופרקים 2-4 נושאים כ"א זוג רגליים בודד. לעיתים גם הפרקים האחרונים אינם נושאים רגליים.

מבנה גוף כזה המשלב קשיחות עם גמישות גדולה, מאפשר תימרון גם בחללים צרים או מפותלים. ככל הנראה התאמה לחיים בקרקע.

לכסות הגוף הכהה תכולה גבוהה של מלחי סידן. אלה מקנים לקוטיקולה חוזק מכני והגנה. בשעת סכנה, מינים רבים מתכנסים לצורת סליל כאשר הראש מצוי במרכז. לאחר מותם מתפרקים הצבענים ונשאר רק שלד לבן שמוצאים לעיתים מתחת לאבנים.

רבי-רגליים רבים מתגוננים ע"י הפרשת נוזל דוחה או רעיל המופרש מבלוטות המצויות בצידי הגוף, זוג בלוטות בכל פרק. במינים אחדים הפרשות כאלו עשויות לגרום לגירויים בעור. בישראל לא מוכרים מינים עם הפרשות מסוכנות, רברגל שחור Archispirostreptus syriacus, מין גדול (כ 18 ס"מ) השכיח בחבלי ההר ומעדיף בתי גידול יובשניים יותר, מפריש נוזל בעל ריח דוחה המשאיר כתמים חומים במגע. מגע עם הנוזל המכיל קינונים עשוי לגרום לצריבות קלות בעור. אינו נחשב מסוכן לאדם.

רבגף חום

רבגף חום הוא נציג טיפוסי של רבי-הרגליים המשתייך למשפחת הרבגפיים Paradoxosomatidae. את מרבית חייו הוא מבלה בשכבת הקרקע העליונה או עליה, בתוך עשבייה לחה או נשורת עלים, בתוך עצים נרקבים, מתחת לאבנים או בכל נישה לחה המספקת מסתור הולם. הוא צמחוני הניזון מחומרים אורגניים נרקבים ותורם בין השאר למיחזור חומרים אורגניים וטיוב הקרקע.

זהו רב-רגל קטן, אורכו כארבע סנטימטרים. צבע הבוגרים חום עד שחום שחור, הצעירים בהירים יותר. הוא נפוץ בכל האזור הים-תיכוני של ישראל, בקרקעות קלות ובעיקר בשפלת החוף. באזורים אורבניים מצוי גם בגינות נוי ולעיתים חודר שלא במתכוון לבתים.

רבגף חום הוא חובב לחות מושבע, אוהב צל ושונא חום ולכן נמצא אותו פעיל מעל הקרקע רק בתנאים מוגדרים ובעיקר בלילה או בשעות בוקר קרירות. משרעת טמפרטורת הפעילות שלו היא 15-22 מעלות, מעל זה והוא יורד למחתרת.

כסות הגוף של רבי-רגל חסרה את שכבת השעווה המצויה בקוטיקולה של החרקים, לכן הם רגישים יותר לאובדן מים ונצרכים לפעול בתנאי לחות גבוהה. אומדן הלחות היחסית מתבצע דרך איבר חישה מיוחד המצוי בראש בסמוך למחושים.

תחילת החורף היא גם תחילת עונת הפעילות. זו התקופה בה צעירים משנה קודמת, שנכנסו לדיאפאוזה עם תום עונת הגשמים הקודמת, מסיימים את ההתפתחות. זו גם עונת הרבייה וניתן למצוא זוגות רבים מהלכים בצוותא כאשר הזכר רוכב על הנקבה ולופת אותה בעזרת הרגליים, שהן ארוכות יותר אצל הזכר. הנקבה מטילה את צבר הביצים במחילה בקרקע, גודל הצבר 50-70 ביצים.

לזחלים הבוקעים מהביצים שישה פרקים ושלושה זוגות רגליים. עם כל נשל עולה מספר הפרקים וגדל מספר הרגליים. איזור הגידול נמצא בפרק שלפני האחרון, המפתח לאחר כל נשל פרקים נוספים. אורח התפתחות כזו קרוי אנאמורפי anamorphic.

זחלים צעירים נוטשים את המחילה כאשר גופם בנוי 9 טבעות ונושא שישה זוגות רגליים. לאחר 8 התנשלויות הם מגיעים למספר המלא של הטבעות ולאחר התנשלות נוספת הם הופכים בוגרים מינית. משך ההתפתחות משלב הבקיעה עד הגעה לבגרות אורך 3-4 חודשים.

רבגף חום - זכר מחזר אחרי נקבה.

לרוב אנו כלל לא מבחינים ביצורים הללו, הם פעילים כאשר אנו ישנים, אבל לעיתים הם מופיעים בהמונים (לעיתים במאות ואף אלפים), בד"כ לאחר הגשמים הראשונים, בבוקר חורף חמים, ובשיטוטם הם חודרים גם למבני מגורים ומחרידים את בעלי הבית בסצנת סרט אימה קלאסית.

האמת שאין בהם כל סכנה, הם אינם ארסיים ומלבד מטרד אסתטי ובעיקר פסיכולוגי, אין הם מזיקים לאיש. הסיבה להתפרצות זו היא ככל הנראה שילוב של תנאי פעילות נוחים במיוחד וחיפוש אחרי בני זוג.

אין דרך יעילה להיפתר מהם, מלבד שימוש בחומרי הדברה חזקים שאינם יפים לבריאות בלשון המעטה ובד"כ אינם חוקיים. מאידך הופעתם היא עונתית וחולפת לאחר מספר שבועות ועם מעט סבלנות שוכחים שהם היו פה. בבית אפשר לסלק אותם חזרה לגינה בעזרת מטאטא ויעה ולדאוג לאיטום חריצים וחרכים, במיוחד תחת דלתות וחלונות. פעולה מומלצת מהרבה סיבות ולאו דווקא בשל רבי-רגליים.

מאידך, תרומתם למערכת האקולוגית רבה ביותר, גם בסביבה האורבנית. הם ועוד יצורים רבים, משמשים כממחזרים חשובים המשפרים את הקרקע בגינה וחוסכים לנו שימוש בחומרי דישון יקרים ולא בריאים.

*הטקסונומיה של רבי-הרגליים כפי שהיא מופיעה בספרות, בעיקר ברמות הגבוהות אינה אחידה. שמות העבריים של הרמות הטקסונומיות מבוססות על החי והצומח של א"י ולא ברור לי מה ההקבלה שלהן כיום למיון המעודכן. גם השם המדעי של רבגף חום, כפי שהוא מופיע בחי והצומח Strongylosoma syriacum עבר עדכון, שם הסוג השתנה וגם השיוך המשפחתי.

מקורות נבחרים:

האנציקלופדיה של החי והצומח של ארץ-ישראל כרך 2 חסרי-חוליות יבשתיים, 1985

החי מתחת לאבן, פנחס אמיתי, דני סימון, 1985

זואולוגיה, חלק א' חסרי-חוליות, י. מרגולין, פרופ' לב פישלזון, מהדורה שלישית, 1975