הם קטני ארץ אבל עולמם ענק. יש השונאים אותם, יש אוהבים אבל מעטים אדישים אליהם. הם סביבנו, בתוכנו ואף עלינו, חלקם נחשבים מזיקים וחלק חיוניים לנו כאוויר לנשימה. חרקים, עכבישים ופרוקי-רגליים אחרים מהווים כ 80% ממגוון המינים בכדור שלנו. הם מהווים נידבך חשוב במארג הטבעי והכרחיים למרקם החיים המורכב המייחד את כוכב ארץ. בלעדיהם אין לנו קיום. אתר זה פותח חלון בתמונות ותוכן לעולם סמוי וזעיר. מרבית התמונות צולמו בישראל. חלק מהמינים אף אנדמיים לאזורינו או לבתי-גידול ייחודים בישראל.
אזהרה! כל הזכויות על המאמרים, הטקסטים והתמונות באתר "חרקים - עולם קטן בגדול" (להלן האתר) שייכים לבעל האתר או לבעליהם המקוריים של התמונות כפי שמצויין על התמונה. כל שימוש (חלקי או מלא) מסחרי או ציבורי בחומרים מהאתר ללא היתר בכתב באתר אחר, אם על ידי העתקה או שימוש ב RSS או אמצעי תיווך מקביל אסור ויחשב כעבירה על-פי כל דין והעושה שימוש בחומרים מהאתר ללא היתר עשוי להיתבע כחוק.
אם הינכם צופים בתכני האתר שלא דרך האתר עצמו (insectour.blogspot.co.il), הנכם מוזמנים להודיע לי על כך ובתודה מראש.

יום שישי, 8 באוקטובר 2010

זמן ביקור - חולות סמר בערבה הדרומית

ב 12 לינואר 2011 דחו שופטי בג"צ את העתירה שהגישו "אדם טבע ודין" נגד תכנית הכרייה בחולות סמר. בהחלטתם זו הם התירו את הרס הדיונה.

אבל יש תקווה: בעקבות מסע הסברה נמרץ ומאבק משפטי מתמשך, מבקש הקבלן שזכה במכרז לסגת ממנו. האם המדינה תיקח אחריות על הפרשה ותמצה את המקורות החלופיים בטרם ייהרסו עוד מאות דונמים? קשה להאמין אבל המינהל מסרב לשחרר את הקבלן (חב' אליקים בן-ארי בע"מ) ממחוייבותו, ומאיים לתבוע ממנו כמיליון ש"ח.

מול אטימותם של הפקידים, מתגייסים האזרחים כדי להבהיר כי לא ישלימו עם ניהול רשלני של אוצרות הטבע של הציבור, והתנהגות כוחנית: "התנועה הירוקה" מארגנת מסע התרמה שבמסגרתו מתחייבים אזרחים אכפתיים, אוהבי הנוף והמרחבים, לשלם מכיסם סכום של 10 שקלים – אשר ישמשו לפיצוי היזם במקרה הבלתי סביר שהמינהל לא ייכנע ללחץ הציבורי ויקנוס את הקבלן.

בניגוד לדימוי הציבורי הרווח מרבית השטח המדברי העולמי אינו חולי, אומנם אפשר לציין כמה אזורים נרחבים המהווים מדבריות חול אינסופיים, אך גם הם מהווים מיעוט ביחס לשטח הכולל שברובו הוא מישורי לס וצרירים (חמדות), רמות סלעיות או מדבר הררי מבותר.

נוף דיונות טיפוסי בחולות סמר - מבט לדרום מזרח (ירדן).
גם בישראל בית-הגידול החולי המדברי מהווה מיעוט והוא פזור באופן כתמי ברחבי הנגב והערבה. בתי-הגידול החוליים מהווים נישה אקולוגית מיוחדת וחשובה מאוד בנוף המדברי, זאת תודות לתכונות המבניות של הקרקע החולית המורכבת ברובה מגרגרי חול קוורץ בגדלים שונים שאינם מתלכדים ושומרים על נפח אוויר גדול בינם. תכונה ההופכת את החול למצע נזיל שאינו יציב ולכן מהווה אתגר גדול לכל אורגניזם; צומח או חי, המנסה לפעול בו.

תכונה זו, לכאורה שלילית, הופכת במדבר ליתרון גדול. אחד מהסממנים המאפיינים מדבר הוא משטר מים קצוב. גשם הוא מצרך נדיר ובלתי צפוי (במרחב הזמן והמקום) וגם כאשר הוא מופיע הוא אינו נאגר בקרקע באופן אחיד. הקרקע האופיינית, המכילה רכיבים חרסיתיים, נאטמת במגע המים ויוצרת נגר עילי. המים אשר ברובם אינם מחלחלים, זורמים להם בערוצים לאתרים מרוחקים ואינם תורמים לאקוויפר המקומי.

בניגוד לקרקע חרסיתית, קרקע חול, בשל המבנה הגרגרי (שאינו סופח מים), אוצרת את כל המים הניתכים עליה ובשל נפח האוויר הגדול שבה, הופכת שכבת החול העליונה לשכבה מבודדת מחום האטמוספרה וחלק גדול מהמים נאצר בעומק הקרקע השומרת לחות זמן רב לאחר סיום עונת הגשמים.
כושר החלחול הגבוה של החול משפר גם את שטיפת הקרקע ממלחים וחרסית המגיעים עם הרוח ממרחקים ומשמר קרקע שאינה מליחה. וכידוע צמחים רבים אינם מתמודדים היטב עם קרקע מלוחה.

ישימונית תימנע, שממית, אחד המינים המאפיינים את חולות הערבה, מין אנדמי לחולות הערבה.
תכונות אלה הופכות את קרקע החול לבית-גידול ייחודי, בית-גידול קשה ואתגרי אך עבור מי שידע להתמודד עם האתגרים שמציב החול, ימצא בו אוצר חשוב והוא לחות קבועה הנדירה כל-כך במדבריות החמים.
ואכן, אם בוחנים את בית-הגידול החולי מבחינת שפע המינים, ניתן לראות הבדל משמעותי במגוון הביולוגי לטובת בית-הגידול החולי מול בתי-גידול אחרים בסביבה המדברית. שפע זה משמש עוגן חשוב גם למינים מבתי-גידול סובבים המוצאים בשפע הביולוגי של בית-הגידול החולי משאב מזדמן וחשוב, ובמיוחד בעונות הקשות בהן שאר בתי-הגידול מצויים בשפל הכי גדול שלהם.

בטבע התחרות על משאבים טובים תמיד קשה והיא קשה שבעתיים באזורים בהם הם נדירים ובמיוחד כאשר משאבים אלה מציבים אתגרים המצרכים התמחויות שונות כדי לנצל אותם. ואכן רבים משוכני בית-הגידול החולי הם מתמחים שעברו הסתגלות לחיים בקרקע שאינה יציבה והלחות שבה מצויה עמוק בקרקע. 

חדירה של רכבים לשטח החולות מהווה איום נוסף על בית הגידול החולי
הנזק לא מתבטא רק ברמיסת הקרקע ובעה"ח שבה אלה גם
בהחרדת בע"ח המוצאים מחסה ביום ובמיוחד בעונת הרבייה וההנקה.


בתחרות הזו בע"ח וצמחים הם לא המתמודדים היחידים. גם האדם מהווה מתחרה משמעותי ולעיתים עדיף על משאבי החול באזורים המדבריים. ברגע שהאדם הבין את יתרונות הקרקע החולית עבור פיתוח חקלאי ומצא פתרונות לזמינות מים עבור השקיה, הפכה הקרקע החולית למצע מתאים ביותר עבור חקלאות מדברית, קרקע שאינה מצריכה השקעה רבה בהשבחה ועיבוד.
ואכן, כאשר בוחנים כיום את הפרישה החקלאית באזורים מדבריים, כולל, בישראל, אפשר לראות מתאם ברור בין שטחי חקלאות רבים לקרקעות חוליות.

לחקלאות מדברית פוטנציאל כלכלי אדיר, המאפשר יותר מחזורי גידול ובניהול נכון גם מחזורי גידול קצרים יותר ותנובה גדולה יותר הניתנת להפצה בשווקים שאינם מסוגלים לספק לעצמם תוצרת חקלאית כל עונות השנה. למשל שווקים בצפון אירופה.
ואומנם רבים מהישובים החקלאיים באזורים המדבריים מתבססים על שווקי יצוא הצמאים לירקות ופירות משובחים בעונות בהן לא ניתן לגדל אצלם, כלום או רק מגוון קטן מאוד של תוצרת חקלאית.

הדרישה המתגברת לעוד ועוד קרקעות מתאימות לחקלאות מדברית בישראל הביאה לחיסול משמעותי של רוב בתי-הגידול החוליים המדבריים בישראל. תופעה זו ניכרת במיוחד בעמק הערבה שם מהווה הקרקע החולית משאב לא נפוץ והאיכותי ביותר עבור החקלאות.
וכך עם השנים והתפתחות ההתיישבות החקלאית בערבה הלכו ופחתו בתי-הגידול החוליים עד כמעט נעלמו לגמרי. כיום נשארו רק שני מוקדים אחרונים משמעותיים של בתי-גידול חוליים בערבה הישראלית. האחד בערבה הצפונית בשמורת השיזף והשני בערבה הדרומית בחולות סמר.
בתי-גידול חוליים מתקיימים גם בערבה הירדנית, גם שם מצבם אינו שפיר והם נתונים ללחץ פיתוח חקלאי ואפילו כריית חול עבור השוק הישראלי.

תלום קשקשים מדברי, מין נדיר המצוי בחולות סמר והסביבה.
למרות המכנה המשותף החולי, חולות שיזף וחולות סמר אינם זהים. בתי-הגידול הללו שונים למדי האחד מהשני הן בנוף ומיקום גיאוגרפי וגם באופי הקרקע החולית שמוצאה הגיאולוגי שונה בכל אתר ומכך גם התכונות של הקרקע המשפיעות גם על נוף החולות ועל המגוון הביולוגי ומקצב החיים.
חולות השיזף, לאחר מאבק ממושך, זכו זה מכבר להגנה במסגרת שמורת השיזף הכוללת מכלול של בתי-גידול מדבריים המאפיינים את צפון הערבה (משורי צרירים, ערוצים, מלחות וחולות).
שטח חולות סמר משתרע מהגבול הדרומי של חי-בר יוטבתה בצפון ממזרח כביש הערבה לאורך הגבול עם ירדן עד לשטחים החקלאיים של קיבוץ אליפז. שטח זה אינו אחיד ורציף לגמרי ובקטעים רבים הוא ננגס ע"י שטחים חקלאיים של הקיבוצים סמר ואליפז.

בניגוד לחולות השיזף המהווים חלק קטן משטח שמורת השיזף, מהווה המרכיב החולי בסמר את רוב השטח. חול זה שמקורו בסלעי החול של בקעת תמנע השכנה ממערב, מתאפיין בריכוז חרסיתי נמוך והוא יוצר נוף דיונות מרהיב וייחודי המהווה בית-גידול שונה לגמרי מהנוף הסובב. השטח מבותר ע"י מספר ערוצים היוצרים בשוליהם מלחות קטנות ונוף ערוצים אופייני המהווים כולם פסיפס מדברי אופייני לדרום הערבה.

הצמח המאפיין את חולות סמר הוא הפרקרק הפרסי, זהו שיח גדול היכול להתפתח למימדי עץ קטן והוא מהווה עמוד שדרה חשוב בבית-הגידול החולי. הפרקרק מטיב להתמודד עם קרקע החולית. הוא שולח שורשים עמוקים ומשמש כעוגן העוצר חולות וגורם להיערמותו לדיונות הנפתלות. הוא משמש מחסה לבע"ח רבים ובסיס לבניית מחילות יציבות. הוא גם משמש מזון חשוב לחרקים המהווים חלק מכריע מהבסיס במארג המזון המדברי של המקום.
באזורי הערוצים אפשר למצוא את הימלוח והמלוח המאפיינים בתי-גידול מלוחים יותר וגם הם מהווים רכיב חשוב בהגדלת המגוון הביולוגי המסתמך על הצומח הזה.

ירבוע מצוי, אחד המכרסמים המרשימים שאפשר לראות בחולות סמר.
בית-הגידול החולי מהווה אתגר לא פשוט לחיים בו ולכן רבים משוכני החולות הם בע"ח וצמחים מתמחים שאינם נמצאים אלא כאן. חלקם גם אנדמיים למקום ולא נמצא אותם בשום מקום אחר בערבה או בעולם. חולות סמר מהווים כיום אי אחרון של שפיות טבע באזור קשה ותובעני שהאדם השאיר ממנו מעט מאוד. המאבק על חולות סמר הוא מֶעֶבֶר למאבק על שמירת טבע טהורה. זהו מאבק על הנפש שלנו. אם לא נדע לשמור על מקום שכזה ודומיו, לא נוכל לטעון לזכות קיום כחלק טבעי בפלנטה החבולה והמוכה שלנו ממילא.
חולות סמר הם לא רק גרגרי חול קוורץ הקורצים באור השמש ומתערבבים היטב במלט הבטון של הקבלן, חולות סמר הם עולם ומלואו, עולם עשיר שאנו מכירים רק את שוליו ואם הם ייעלמו יאבדו לנצח כל אשר איתם כולל ידע חיוני לאדם ולעתידו, ידע שאנו רק מתחילים להבין ולהכיר בו כבעל ערך ממדרגה ראשונה.

כיום חולות סמר עומדים בפני האיום הכי גדול - כריית חול. כמשאב חול זמין ונוח לחציבה, חולות סמר קורצים לכל קבלן בנייה ותשתיות הזקוק לחול זמין וזול. הפרדוקס הוא שחולות סמר אינם יכולים ממילא למלא את כל הצרכים של העיר אילת והסביבה ובעתיד הלא רחוק יאלצו לייבא חול מאתרים רחוקים יותר כמו דימונה או ירדן. חולות סמר לא מסוגלים למלא אחר הדרישה של הקבלנים אבל כמות החול שתיכרה בסמר תמוטט את כל המערך האקולוגי שגם כך עומד בפרץ מול ההשפעה של החקלאות החונקת מסביב. שטחי הכרייה יהפכו לשממה אמיתית כזו שקיימת רק במקומות בהם האדם טבע את חותמו. הם גם לא יתאימו לחקלאות, לפחות לא בעלות כלכלית סבירה והם יישארו כעוד צלקת עולמים בשטח ובליבה של האנושות והחברה הישראלית החומרנית להחריד.

תמונת לווין של רצועת חולות סמר.
שימו לב לחדירה המסיבית של שטחי החקלאות לתוך החולות.


חולות סמר נחלקים ל 10 מקטעים מא' עד י' כאשר במקטעים הדרומיים א'-ב' נעשתה בעבר כבר כרייה והשטח נפגע קשות. על המקטעים הצפוניים הוחלט בהחלטת פשרה (2006) להכריז כשמורת טבע (כרגיל הליך ארוך ורצוף מכשולים). כיום האיום המרכזי הוא מקטעים ג', ד' וה' - 600 דונמים - המיועדים ע"י מנהל מקרקעי ישראל בתב"ע לחציבה. ד"א מקטעים אלו מהווים את אחד ממוקדי החולות המשמעותיים והיפים בכל השטח. מקטעים ג' וד' יצאו זה מכבר למכרז בו זכה קבלן מקומי שעומד על זכותו לחצוב בשטח.

חשוב לציין שמאבק על 600 דונמים הוא לא בכדי, כושר נשיאה אקולוגי של שטח מושפע מאוד מגודלו. ככל שהשטח קטן יותר כך גדל הלחץ על השוכנים בו. גידוע שטח החולות יגדיל את הלחץ הפנימי והחיצוני על השטחים שנשארו, לחץ שיביא במהרה להיעלמותם של מינים רבים הדורשים שטחים גדולים או המצויים בשיווי משקל עם הלחץ הקיים. ככל שבית-הגידול קָטָן קָטֶן גם כושר הנשיאה והמגוון הביולוגי. צמצום שטח החולות יגדיל לדוגמא את לחץ הטורפים הן המקומיים והן הפולשים על השטחים הקיימים, לחץ שיצמצם גם ריבוי טבעי, יצמצם מגוון גנטי ויקטין גודלן של אוכלוסיות רבות לגודל קריטי שכל ערעור נוסף (אקולוגי, אקלימי, אדם) של מצב קיים יביא להכחדתן.

סקירה רחבה על המשמעויות הכלכליות, הסביבתיות, החברתיות והאקולוגיות של הכרייה בסמר אפשר למצוא באתר קמפיין שמירת חולות סמר ואני ממליץ מאוד להקדיש 10 דקות לקרוא ולהבין את העניין טוב יותר.

זבוב טורף טרפן Asilidae לא מזוהה, מין אופייני לחולות הערבה.
מנקודה זו והילך תתמקד הרשומה ביושבי החולות ותנסה להעביר את סיפורם הצנוע כדי שכל אחד יבין מה אנחנו עומדים לאבד.
המגוון הביולוגי של חולות סמר כולל כאמור מינים חובבי חולות (פסמופיליים) הנמצאים רק בבית-הגידול החולי, מינים גמישים המסוגלים בתנאים מסוימים להסתדר גם בחול ומינים מזדמנים המבקרים בשטח מדי פעם או בעונות מסוימות והחולות משמשים להם כמחסה מזדמן או אתר רבייה ואכילה.
מטבעו של הבלוג אני אתמקד כרגיל בפרוק-הרגליים אבל יש לזכור שהם רק רכיב קטן (וחשוב) במארג האקולוגי של המקום המונה טורפים כמו הצבוע, זאב ושועל החולות ויונקים קטנים כמו ארנבות ומגוון מכרסמים: גרביל דרומי וירבוע מצוי וגם זוחלים כמו נחשים: עכן גדול, תלום קשקשים מדברי, לטאות, שממיות ואף כוחים וחרדוני צב וגם ציפורים מקומיות חלקם אנדמיות לבית-גידול החולי וציפורים נודדות המוצאות בחולות עוד מזנון מזדמן בדרך לאפריקה.

מבריש Cerbalus aravaensis
אחד ממיני הדגל של חולות סמר הוא עכביש גדול, אחד הגדולים והמרשימים בישראל (מוטת רגליים של מעל 10 ס"מ), אין לו שם עברי ושמו המדעי Cerbalus aravaensis. בתחילת השנה עסקתי במין בהרחבה ברשומה מבריש Cerbalus וחולות אבודים ואתם מוזמנים לקרוא בה.
הצרבאלוס הוא מין פעיל לילה וחובב חולות המצוי גם בשולי מלחות ומוכר בעיקר בשני אתרים בערבה. אזור השיזף וחולות סמר וככל הנראה עיקר האוכלוסייה הצטמצמה לאתר האחרון. זהו מין אנדמי לישראל (ירדן?) ולעמק הערבה המצוי בסכנת הכחדה ממשית, צפיפות האוכלוסייה לא ידועה אבל ברור שהוא לא נראה מזומנות והדרישות האקולוגיות שלו מאוד ספציפיות. הוא אחד מטורפי-העל של החולות, המסוגל להתגבר על חרקים גדולים כחגבים וארינמלים ואולי גם שממיות צעירות. לא ידוע הרבה על הביולוגיה של המין הזה ונראה שהוא צופן באמתחתו הפתעות לא מעטות.

Cerbalus aravaensis נקבה של
עקרבחול יוטבתה Buthacus yotvatensis
חולות סמר צופנים בחובם כמה מיני עקרבים כמו קטלן עב-זנב ועקרבון נגבי (מדברי) אבל המין הבולט והחשוב במקום הוא עקרבחול יוטבתה. בישראל הוא מצוי רק באזור חולות סמר ותמנע. זהו מין פסמופילי מובהק המותאם לחיים בחולות ואינו מצוי בבתי-גידול אחרים.
אחת ההתאמות הבולטות של המין הזה היא שפע זיפים בפיסות הרגליים ובחלקי רגליים נוספים. שעירות המגדילה שטח פנים ומאפשרת לעקרב לנוע על המצע החולי הבלתי יציב בצורה יעילה וחסכנית באנרגיה.
עקרבחול יוטבתה פעיל בלילה, בד"כ חשוכי ירח וצד חרקים קטנים הנקראים בדרכו. ביום הוא מבלה את זמנו במחילות הנחפרות מתחת לקרום הקרקע העדין.

עקרבחול יוטבתה צד ארינמל.
צפיפות זיפים גבוהה בכל חלקי הרגל כהתאמה לחיים בחול.
עכשובים
עוד קבוצת עכבישניים המיוצגת בחולות סמר היא סידרת העכשובים
Solifugae, זו קבוצה שנחקרה מעט מאוד בישראל ולא ברור כמה מינים מתקיימים בחולות סמר. עכשובים מהווים טורפים חשובים באזור המדברי ומינים גדולים מסוגלים לגבור בקלות על שממית קטנה. הם לכשעצמם מהווים מזון איכותי למינים שונים של ציפורים וטורפים קטנים. 

עכשוב צעיר לא מזוהה טורף נמלה מסוג קמפונית.
שחרוריות
בחולות סמר נמצא מספר מינים של חיפושיות ממשפחת השחרוריתיים Tenebrionidae, רובן פעילות לילה, ביום אפשר למצוא את שחאורית סיני Adesmia cancellata מתרוצצת על הדיונות בשולי שיחי הפרקרק. מעבר לחשיבות שלהן כמזון למגוון גדול של בע"ח, העובדה שהן ניזונות מחומר אורגני עושה אותן מתווך חשוב בהמרת חומרים אורגנים לרכיבים מינראליים זמינים עבור צמחים ואורגניזמים אחרים בקרקע שהיא ממילא דלילה בחומרים אורגניים.

שחרורית ניזונה מפגר טרי של פצירנית שעירה Trachyderma hispoda
מסורית עטורה Prionotheca coronata אחת השחרוריות הגדולות (40 מ"מ) והמרשימות בישראל.
נמלים Formicidae
כחמש מיני נמלים מוכרים בחולות סמר מהן שניים אנדמיים לחולות. אחד המינים היא נווטת סיני Cataglyphis bombycina. מין טורף, פעיל יום שחולות סמר משמשים לו גבול תפוצה עולמי צפוני. גם הנמלים מהווים רכיב חשוב במארג הביולוגי, הן משמשות מזון איכותי למגוון בע"ח והמינים הצמחוניים או אוכלי-כול משמשים כמפרקים של חומר אורגני המצוי בשטח ומשאירים אותו בבית-גידול בטרם יעלם עם הרוח למחוזות אחרים.

קמפונית פולחת Camponotus fellah ונווטת סיני במאבק על פגר של נמלה.
טרמיטים
כמה מיני טרמיטים מצויים בחולות סמר ואת המין הגדול, טרמיט הקציר Anacanthotermes ubachi, אפשר למצוא פעיל בשעות הלילה והבוקר המוקדמות עת עדיין קריר ולח. הטרמיטים מהווים חולייה חשובה מאוד במארג האקולוגי המקומי, ערכם התזונתי רב מאוד והם משמשים מזון כמעט לכל תושבי החולות ובמיוחד בעונת הכלולות באביב עת אלפי אלפים של פרטים מגיחים מהקינים למצוא בן/ בת זוג ולהקים קן חדש במדבר.
טרמיט הקציר ניזון על חלקי צמחים ובעונת היובש מהווה הפרקרק הפרסי חלק נכבד מהתפריט התזונתי שלו

קבוצה של טרמיטי קציר בהבאה של חומר אורגני לקן.
סימני פעילות על קרקעיים של טרמיט החולות Psammotermes hybostoma,
הטרמיטים בונים מעטפת חול על ענפים ושורשים המגינה עליהם מהחום בעוד מכרסמים את החומר העצי.

צרגול בהיר Lezina concolor
אחד החרקים הגדולים (35 מ"מ) והמרשימים שראיתי בשטח. זהו חגבאי הדומה חיצונית לחרגול אך בעל תכונות הקרובות לצרצרים. בישראל הצרגול חי בעיקר באזורי החולות של דרום הארץ. בסמר מצאתי אותו בלילה בשוליים הצפוניים של השטח החולי על גבול המלחה.
הצרגול פעיל בלילה השוהה ביום במחילות עמוקות בחול. פתח המחילה נאטם במעין מסך חול ההופך את גילויו למלאכת מחשבת.

צרגול בהיר, פעיל לילה הנעזר במחושים ארוכים כדי לפלס דרכו בחשיכה.
חטוטרן המדבר Dericorys albidula
חגב גדול ומרשים, לדעתי אחד המרשימים ויפים בחגבי ישראל. מין המאפיין בתי-גידול מדבריים ובשלהי האביב מצוי למדי גם בחולות סמר ובערוצים. 

חטוטרן המדבר - חגב הקרקעי המסתמך על הסוואה וכושר תעופה טוב.
ארבה המדבר  Schistocerca gregaria
תופעת הארבה היא תופעה ביולוגית המיוחדת למספר מינים של חגבים. אחד מהמינים הללו הוא ארבה המדבר המצוי גם בדרום הערבה. בחולות סמר אפשר למצוא את המין הזה ניזון על הפרקרק פרסי. הוא פעיל בעיקר בלילה, שאז הוא עולה מעומק השיחים לחלקים העליונים והרכים יותר של הצמח ושם הוא ניזון. 

נימפה ירוקה של ארבה המדבר על פרקרק פרסי.
חדקונית Lixus nubianus
מין נדיר, אופייני לחולות המוכר בישראל רק מאזור דרום הערבה. זוהי חיפושית קטנה באורך של כ 6-7 מ"מ. מוכרת באביב מצמחים ממשפחת הסוככיים, אני מצאתי אותה בחולות סמר על שיחי פרקרק פרסי.

על פרקרק פרסי Lixus nubianus
 לבנין הרכפתן  Pontia glauconome
מין מדברי נפוץ המצוי בחולות סמר בתקופת האביב. הפונדקאים שלו הם צמחי רכפה ומספר מצליבים המופיעים בשטח, בעיקר בערוצים, לאחר הגשמים. בקיץ הוא עובר לצמחי הרכפתן. 

לבנין הרכפתן.
תיקנחול עברי Arenivaga hebraica
תיקן זה משתייך למשפחת התיקנחוליים המאפיינת בתי-גידול מדבריים. הנקבות אינן מכונפות והן מתחפרות בחול וניזונות מחומר אורגני. בחולות סמר אפשר למצוא את המין תיקנחול עברי, מין הנפוץ ברוב הנגב וגם בחולות החוף עד ת"א.
קל לאתר בחול את סימני הפעילות של הנקבות הדומים לתולעת חול ארוכה המתפתלת על פני הדיונה. התיקן נע מתחת לשולי החול ויוצר עם התקדמותו תלולית מתמשכת (בניגוד לזחלי ארינמלים היוצרים שקע צר מתמשך). הזכרים מכונפים ולא נדיר למצוא אותם באזורים מוארים או כאשר הם נמשכים לתאורת הפנס.

נקבה של תיקנחול עברי, שימו לב לזיפים הארוכים המסייעים בהתחפרות ובתנועה בתוך החול.
WOW כמה מינים ועדיין הרשימה ארוכה, הבאתי פה את הבולטים, החשובים ואלה שהצלחתי לצלם. יש עוד רבים בשטח שממתינים לרגע שלהם ואשמח להביא אותם לפה בעתיד לאחר ביקורים נוספים באתר החולות המופלא של חולות סמר.
אבל כדי שכל זה ישמר לנו ובעיקר לתושבים הקבועים ואמיתיים של המקום, אלה שהופכים את המדבר למקום כל כך חי,  חיוני שכל אחד יצביע בקולו, ברגליו ובידיו כדי להסיר את רוע הגזרה שמדגימה עד כמה ידי המדינה, שאמורה לשמור על נכסיה, קלות בהנפת גרזן הכורת וכל זה בעבור חופן דולרים לכמה עסקנים וקבלנים שמסונוורים מכסף קל.

פרקרק פרסי מזדקן בבוקר מדברי.


אנא הפיצו רשומה זו בכל דרך, במייל ב ,Like בטוויט והצטרפו (דרך הקישור) לקמפיין "קונים את החולות" למען שימור החולות. סעו לבקר בחולות סמר והכתיבו ברגליים גזר דין אחר לשטח שאין כמותו במדינה קטנה כמו שלנו. יש עדיין אפשרות לשנות, זה תלוי רק בנו ולחץ ציבורי עוזר, זה בדוק וככל שמשקל הלחץ גדול יותר כך קשה יותר להתעלם ממנו.

מקורות נבחרים:

4 תגובות:

ע נ נ ת אמר/ה...

רשימה חשובה מאד. אני מתכוונת להפיץ.

עוד מין מיוחד לחולות סמר - אמנם קטן, אבל בהחלט חשוב - שרך ששמו לשון אפעה רבת עלים (קרויה גם מצרית). זהו שרך מדברי, שגדל בארץ בשני מקומות בדיוק - חולות סמר וחולות שיזף.
אני צלמתי בחולות שיזף -
http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1643664

עופר D אמר/ה...

רשומה מרתקת וצילומים מרהיבים.
תודה על המידע המפורט והעשיר.

הבלוג של ענת סקילי אמר/ה...

תודה על הרשומה המענינת והחשובה

Shay אמר/ה...

שלום עמיר,
קראתי בעיון ונהניתי, איך אפשר לדבר אתך בנוגע לשימוש במידע הזה בקמפיין המחודש (מאמץ אחרון) לקניית חולות סמר? http://yeruka.org.il/campaigns/samar
אנא צור איתי קשר,
תודה,
שי לוי
מנהל הקמפיין - התנועה הירוקה
052-2465182
shayllevy@gmail.com

הוסף רשומת תגובה

תגובות והערות מתקבלות בברכה.
ספאם, פרסום סמוי ופרסום גלוי ימחקו לאלתר
שאלות מוטב להפנות דרך הדף קשר או דף הפייסבוק

Related Posts with Thumbnails

צילום, סיור ושמירת טבע

כל יציאה לשטח וכל דו-שיח עם הטבע כרוכים במגע שהוא לא תמיד לטובת הצד השני. אנו אולי רוצים בטובתם, אבל לפעמים תוך כדי, אנחנו רומסים, מטרידים או גורמים להפרעה בלתי מודעת אך משמעותית לבע"ח או צומח.

איתור וצילום חרקים אלו דוגמאות למגע בעייתי שכזה. הצורך שלנו להתקרב עד מאוד מפריע להם במקרה הטוב או מבריח אותם במקרה הרע וחושף אותם לסכנות מהותיות כמו חשיפה לטורפים. לעיתים אנו עצמנו מוחצים אותם או פוגעים בהם בניסיון להשיג קומפוזיציה טובה יותר.

אנחנו רוצים נורא לצלם אותם, אבל באמצע יש איזה ענף מעצבן שתקוע דווקא פה או איזו אבן שבדיוק נחה היכן שצריך לשים את החצובה או שיח קוצני עומד ניצב ישירות לישבן.

מגוון אפשרויות ההרס הוא בלתי נדלה. לכן חשוב שבאותה המודעות בה אנחנו מחפשים אותם נדע גם לצמצם את הנזק בעצם הנוכחות שלנו בשטח. חשוב שנדע להשאיר את המקום דומה ככל האפשר למצב בו קיבלנו אותו בהשאלה לזמן קצוב. הפכתם אבנים, החזירו למקום, גם אם לא מצאתם דבר. יש שם מספיק כאלה שפשוט לא ראיתם. יש שבילים, אל תפתחו חדשים. נועו בשטח באופן שיגרום רמיסה מינימאלית והצומח יוכל להתאושש בקלות. יש ספק? אין ספק! אין צילום ששווה את חיסולו של אובייקט.