הם קטני ארץ אבל עולמם ענק. יש השונאים אותם, יש אוהבים אבל מעטים אדישים אליהם. הם סביבנו, בתוכנו ואף עלינו, חלקם נחשבים מזיקים וחלק חיוניים לנו כאוויר לנשימה. חרקים, עכבישים ופרוקי-רגליים אחרים מהווים כ 80% ממגוון המינים בכדור שלנו. הם מהווים נידבך חשוב במארג הטבעי והכרחיים למרקם החיים המורכב המייחד את כוכב ארץ. בלעדיהם אין לנו קיום. בלוג זה פותח חלון בתמונות ותוכן לעולם סמוי וזעיר. מרבית התמונות צולמו בישראל. חלק מהמינים אף אנדמיים לאזורינו או לבתי-גידול ייחודים בישראל.
אזהרה! כל הזכויות על המאמרים, הטקסטים והתמונות באתר "חרקים - עולם קטן בגדול" (להלן האתר) שייכים לבעל האתר או לבעליהם המקוריים של התמונות כפי שמצויין על התמונה. כל שימוש (חלקי או מלא) מסחרי או ציבורי בחומרים מהאתר ללא היתר בכתב באתר אחר, אם על ידי העתקה או שימוש ב RSS או אמצעי תיווך מקביל אסור ויחשב כעבירה על-פי כל דין והעושה שימוש בחומרים מהאתר ללא היתר עשוי להיתבע כחוק.
אם הינכם צופים בתכני האתר שלא דרך האתר עצמו (insectour.blogspot.co.il), הנכם מוזמנים להודיע לי על כך ובתודה מראש.

יום רביעי, 3 בדצמבר 2008

חלון פתוח לחרקים – טורפים יבשתיים

חרקים כקבוצה מציגים מגוון רחב ביותר של צורות תזונה. אפשר למצוא בהם טורפים (קרניבוריה), צמחוניים (הרביבוריה), אוכלי כל (אומניבוריה), טפילים (פרזיטואידיות). יש מתמחים הניזונים מתפריט מוגדר מאוד של מזון ויש כוללניים המסוגלים לאכול כל חומר אורגני זמין. לחרקים שתי דרגות ניזונות: בוגרים (למעט מינים שאינם ניזונים כלל כבוגרים) וזחלים (גלגול מלא) או נימפות (גלגול חסר). לעיתים שתי הדרגות ניזונות באופן דומה ולעיתים כל דרגה מתמחה בסוג אחר של מזון.

זחל של קברנית החלזונות Ablattaria arenaria טורף שבלול. גם הבוגר ניזון מחלזונות.

חרקים טורפים מהווים כ 25% ממגוון המינים המוכרים למדע. הם מיוצגים כמעט בכל הסדרות. יש סדרות בהן רוב המינים טורפים ויש הכוללות נציגות מוקטנת או "סימלית". מאחר ונבצר להביא הנה את כולם ואפילו לא את מקצתם, בחרתי מספר מייצגים של טורפים יבשתיים המראים גישות שונות לאופן בו חרקים משחרים לטרף. למרות ההבדלים המורפולוגיים בין הסדרות השונות, חרקים טורפים נוקטים לעיתים בגישות דומות או פתרונות זהים לשיטות צייד או טריפה (אבולוציה מתכנסת). בד"כ הדבר נובע מהצורך להתמודד עם בעיות דומות הקשורות לסוג המזון ובית-הגידול.

חרקים טורפים נמצאים בכל בית-גידול. כלומר, היכן שימצאו חרקים סביר שימצאו חרקים אחרים (או פרוקי-רגליים אחרים) שאוכלים אותם כבוגרים או באחת מהדרגות הצעירות שלהם. בבתי-גידול צרים בהם מקיימים תנאים מיוחדים, מגבילים או לא משתנים תדירות, חרקים נוטים להתמחות מאחר ומגוון המזון נוטה להיות מצומצם. כך גם הטורפים שלהם, רבים מתמחים אף הם בציד של אותם חרקים.
בתי-גידול רחבים בהם מצוי מגוון גדול של מזון, מחזיקים שפע של מינים וטורפים רבים הם כוללניים המנצלים את המגוון לטובתם.


חרקים טורפים מציגים מספר אסטרטגיות צייד:

צייד אקטיבי - מתייחס לחרקים המוצאים טרף בחיפוש יזום על הקרקע, בתוכה, באוויר או בתוך המים. בקבוצה זו נמצאים בין השאר: חיפושיות טורפות, שפיראים, זבובים טורפים, נמלים, צרעות וזחלים של חרקים החיים בקרקע או בחומר אורגני והניזונים מזחלים של חרקים אחרים.

גדית שכיחה Cicindela melancholica
ציידת אקטיבית המחפשת את מזונה בבתי גידול לחים על הקרקע ובתוך הבוץ.
זוג לסתות מסיבי מאפשר לה להתמודד גם עם מזון גדול יחסית.

צייד ממארב - במארב הטורף ממתין לטרף שיגיע סמוך אליו עד לטווח תפיסה או למרחק קצר המאפשר התקרבות חרישית. דוגמא לחרקים הנוקטים בשיטה הזו הם: גמלי-שלמה, מינים שונים של פשפשים טורפים, זחלים של חרקים טורפים כדוגמת זחלי גדיות ונימפות של שפיראים בתוך המים. מינים רבים פיתחו התאמות מיוחדות לציד ממארב.
צייד מלכודות - יש הנעזרים במלכודות כדי ללכוד את הטרף. על אלה נמנים זחלים של ארינמלים, וזחלים של זבובי אריתולע.
הטעייה - יש חרקים הנעזרים בהטעיה ויזואלית כדי למשוך את הטרף (מינים מסוימים של גחליליות) או הטעיה ריחנית כדי להמנע מגילוי ובמטרה לחדור לקיני נמלים (מצוי אצל חיפושיות, זחלים של פרפראים, צרצרים ופשפשים).

תצפית נדירה של מושית טורפת ביצים של עכביש.
מושיות ניזונות בד"כ בכנימות אבל הערך התזונתי הגבוה של הביצים מושך לא פחות.
(צולם בסין)

מובחנות שלוש דרכים בסיסיות לתפיסת והכנעת טרף: מרבית הטורפים עושים זאת בעזרת גפי-פה מפותחות. על אלה נמנים זחלים של ארינמלים, גדיות ורצניות מקרב החיפושיות, צרעות ונמלים מקרב הדבוראים. דוגמה נוספת לאבולוציה מתכנסת היא שימוש ברגלי-טרף. אצל חרקים כאלה התפתחו זוג הרגליים הקדמיות למכשירי לפיתה חזקים. רגלי-טרף מוצאים אצל גמלי-שלמה, אצל הטרפרגל מהארינמלאים, במינים שונים של פשפשים טורפים ואצל זבובים טורפים כמו במין טרפיידי ממשפחת הזבובחופיים.
בטורפים מעופפים כשפיראים וזבובים טורפים (משפחת הטרפניים) נעשה שימוש ברגליים קוצניות האוחזות המתכנסות ואוחזות בטרף, מונעות בריחה ומסייעות באכילה.


פשפש טורף מסוג Schidium
משתייך לקבוצת בעלי רגלי טרף המשמשות בדומה
לרגלי הטרף של גמלי-שלמה לתפישת ואחיזת הטרף
.

טורפים רבים משתמשים בארס ממית ומפרק או משתק כדי לנטרל את הטרף. אצל פשפשים טורפים וזחלים של ארינמלים מדובר ברוק המכיל רכיבים משתקים ומפרקי רקמות. החדרת הארס נעשית בעזרת גפי-פה יעודיות. אצל דבוראים נעשה שימוש בבלוטה יעודית בה נוצר הארס והוא מוחדר בד"כ בעזרת עוקץ. על חרקים ארסיים אפשר לקרוא בהרחבה ברשומות חרקים ארסיים א' וב'.

שפיראים
שפיראים כבשו את האוויר בתור הקרבון לפני כ 350 מיליוני שנים ומאז שולטים כחרקים טורפי-על בבית גידולם. זחלי שפיראים מתפתחים בבית-גידול מימי והבוגרים מבלים את זמנם בבית-גידול יבש. כטורפים הם פיתחו התאמות מיוחדות המאפשרות להם לצוד מזון ביעילות בכל סביבת חיים. למרות ששתי קבוצות השפיראים; שפיריות ושפריריות שונות בתכונות רבות הן מגלות התאמות דומות לאורח חיים של ציידים.

מבט חזיתי לעיניים הגדולות של שפירית מהמין Sympetrum fonscolombii.
העיניים תופשות את מרבית שטח הראש, מה שמעיד על חשיבות הראייה אצל שפיראים.

שפיראים (בוגרים) לרוב צדים באוויר. איתור הטרף נעשה מעמדה שולטת נייחת או בתעופה. כאשר מזון פוטנציאלי מאותר הוא מיורט בעוד באוויר ונאכל בעמדת מנוחה. צייד באוויר מצריך כישורי תעופה טובים במיוחד, גם כדי להיות מהיר יותר מהטרף וגם להיות מסוגל לרדוף אחריו בסביבה תלת-מימדית. למרות שמנגנוני התעופה של השפיראים נחשבים פרימיטיביים, הם מתאימים מאוד לסביבת החיים. שפיראים מצוידים בשרירי תעופה חזקים וביכולות שליטה שרירית ועצבית על הכנפיים המאפשרות תמרוני טיסה מורכבים מאוד. ציידים צריכים ראייה טובה ושפיראים מצוידים בעיניים גדולות במיוחד המתאימות לזיהוי חרקים בתעופה.
שטח הכיסוי של העיניים מעניק כיסוי ראייה של כמעט 360 מעלות וראייה בינוקולרית מוגבלת. בצירוף מרווח תנועה גדול של הראש, השפירית יכולה לאתר ולהתביית על טרף ברדיוס רחב ביותר מבלי לשנות את עמידתה. לכידת הטרף נעשית בעזרת הרגליים הקדמיות. אלו מצוידות בזיפים קשים וחדים המאפשרים לאחוז כצבת בטרף. גפי-הפה הן נושכות-לועסות המותאמות לאכילת חרקים רכי-גוף.

נקבת שפירית הדורה Ischnura elegans ebneri אוחזת בציקדה קטנה.
שימו לב לרגליים הקידמיות המשמשות לאחיזת הטרף
.

שפיראים בוגרים הם טורפים כוללניים (פוליפגים). ככאלה הם טורפים מכל הבא ליד, בדרך כלל מדובר בחרקים קטנים המעופפים ליד מקווי מים. לעיתים שפיריות יצודו שפריריות הקטנות מהן.

גמלי-שלמה
אם השפיראים שולטים באוויר, הרי גמלי-שלמה הם טורפי-על בבית-הגידול הצמחי. למעט מספר מינים החיים על הקרקע, מרבית המינים של גמלי-שלמה חיים על צמחים. כולם ציידים מוכשרים המותאמים לאורח חיים של ציידים מהמארב. צייד מהמארב דורש יכולת התמזגות עם הסביבה, ואכן גמלי-שלמה מדגימים בצורה נפלאה יכולות הסוואה ויזואליות והתנהגותיות (המשמשות גם להתחמק מאויבים) המונעות גילוי מוקדם מצד הקורבן עד שמאוחר מידי. לחרקים רבים ראייה המוגבלת בכל הנוגע לזיהוי תנועה. גמלי-שלמה מקפידים על חוסר תנועה או תנועת טלטול המהתלת בראייה של הטרף שאינו חש בסכנה הסמוכה עד שמאוחר מידי.

נמפה של גמל-שלמה ירוק Sphodromantis viridis טורפת מלכה של נמלת קציר.

לגמלי-שלמה ראייה טובה מאוד בזכות זוג עיניים גדולות הממוקמות במרווח גדול בחזית הראש ויכולת סיבוב הראש הקרובה ל 180 מעלות. הם צדים ביום ובלילה ומצוידים במנגנון המשפר את הראייה בתנאי אור קלושים. ראייה בינוקולרית בטווח הקצר מאפשרת אומדן טווחים לטרף הנדרש כדי להשתמש בזוג רגלי-טרף הנשלפות קדימה במהירות בזק (1/20 שנייה) ואוחזות בו אחיזת מוות. רגלי-הטרף מצוידות במערך קוצים מנוגדים, נוקשים וחדים שלא משאירים סיכוי לאף טרף הנלכד בלפיתה. גפי-הפה הן נושכות-לועסות המותאמות גם לביתור חרקים גדולים יחסית עם קוטיקולה קשה.

מבט תחתי אל גפי-הפה של גמל-שלמה. שימו לב למבנה ה"צוואר"
המאפשר תנועה רחבה מאוד של הראש המצוייד בזוג עיניים גדולות
המכסות שטח ראייה גדול מאוד.


גמלי-שלמה הם טורפים כוללניים שלא יהססו לטרוף כל המזדמן בדרכם כולל את בני מינם. הם צדים ביום ובלילה. מינים רבים בדרגות הצעירות והבוגרות נוטים לארוב שעות ללא תנועה בקרבת פרחים כדי לצוד מבקרי פרחים מזדמנים.

חגבאים
סדרת החגבאים כוללת מספר מינים הניזונים גם ממזון מהחי. הטורף המשמעותי בסידרה הזו הוא חרגול מסוג סגא. בישראל הסוג סגא כולל מספר מינים כאשר הגדול מכולם הוא סגא ענק (7-8 ס"מ אורך גוף). סגא חסר כנפי תעופה והוא מבלה את חייו על הקרקע ובין ועל צמחיה נמוכה. כל הדרגות טורפות. בעיקר חגבים צעירים. הם נעזרים בזוג רגליים קדמיות חזקות מאוד המצוידות בקוצים לדריסת הטרף. גפי-הפה הן נושכות-לועסות.

סגא ענק Saga ephippigera שנצפה בפעילות לילית על כביש ברמת הגולן.

פשפשים טורפים

בסידרת הפשפשאים משפחות רבות הכוללות מינים טורפים. המשפחה הבולטת ביותר בתחום היא משפחת הטורפניתיים בה מרבית המינים טורפים פרוקי-רגליים (יש מספר מינים טפילים מוצצי דם). האיבר המאפיין את המשפחה הוא גפי-פה דוקרות-מוצצות - חדק מעוקל וחזק המשמש להחדרת רוק משתק/ מפרק ומציצת לשד הקורבן. הראש קטן יחסית לעיניים הבולטות מהצדדים והללו מספקות רדיוס ראייה רחב למדי וככל הנראה גם ראייה בינוקולרית מוגבלת. בסוגים אחדים התפתחו רגלי-טרף בדומה לאלו המצויים אצל גמלי-שלמה.

רצענית ססגונית Sphedanolestes annulatus
מין קטן יחסית הפעיל בעיקר באביב על פרחים.
שימו לב לחדק המסיבי הנעוץ בגוף החיפושית.

טורפניתיים כקבוצה הם טורפים כוללניים המסוגלים להכריע גם טרף הגדול מהם ולא יהססו להתנסות בקניבליזם. אורח החיים כטורף משתנה ממין למין אבל בכללי הצייד נעשה בד"כ ממארב או כציד מזדמן. על פשפשים טורפים אחרים ניתן לקרוא ברשומות הבאות: נביס ירוק, הטורף שנטרף ועל הרצען המשולבק במחטף לאור היום.

פשפש טורף מהסוג Coranus טורף חיפושית.
סוג זה כולל מינים קרקעים או כאלה הצדים על צמחים.


ארינמלים
סידרת הארינמלאים כוללת משפחות רבות ומגוונות. מרביתם טורפים, מיעוטם ניזונים בטל-דבש. למרות שבמינים רבים הבוגרים ניזונים (הם חיים זמן קצר עד מספר שבועות בהתאם למין), עיקר התזונה נעשית בדרגת הזחל. אורחות החיים של זחלי ארינמלים מאוד מגוון. חלקם שוכני קרקע, חלקם שוכני צמחים וחלקם מאכלסים מקווי-מים מתוקים. אנחנו נעסוק במינים היבשתיים. זחלי ארינמלים הם מסוג זחל ראשוני המצויד בגפי-פה אוחזות-מוצצות. גפי הפה דמויות מלקחיים אוחזות בטרף, אלה משמשות להחדרת רוק משתק/מפרק המופרש לתוך גוף הקורבן וכקשית למציצת לשד הקורבן.

זחל של ארינמל המשפכים Myrmeleon cf circumcinctus שהוצא מהמשפך.
זוג הלסתות המשונן ניכר בבירור. הזיפים הרבים משמשים לחישת הטרף.


המייחד את הארינמלים הוא אסטרטגית הצייד של הזחלים. הטקטיקה המוכרת היא שימוש במשפכי צייד חרוטיים הנחפרים באדמות קלות. הזחל מתחפר בתחתית המשפך וממתין כאשר רק גפי-הפה חשופות. חרק הנופל פנימה (בד"כ נמלים) אינו מסוגל לטפס חזרה בשל הדופן החלקלקה וזחל הארינמל מושך אותו לתוך החול. חרק המנסה להימלט זוכה למטר גרגרים ממעיד מצד הארינמל במטרה להפיל אותו לתחתית. למרות שארינמלים מאוד מקושרים למשפכים רק כעשירית מהמינים חופרים משפכים. מינים אחרים שוכני קרקע אורבים לטרף כאשר הם טמונים בחול או מתחת לפסולת אורגנית. טרף העובר בין הצבתות נלכד מיד, נגרר לתוך החול ונמצץ עד תומו. יש מינים הפעילים על קרקע במערות וכוכים מוצלים. על אלה נמנים הכנפחוטיים (קישור). מינים שוכני צמחים כמו הסוג עינפז הם ציידים אקטיביים יותר המשוטטים על פרחים או חד-שנתיים בחיפוש אחר כנימות, תרפסים ואקריות. למינים אחדים חשיבות כלכלית בשל הפוטנציאל בהדברה ביולוגית.

זחל של עינפז Chrysoperla. זחלים של סוג זה
חיים על פרחים וניזונים מחרקים קטנים המצויים עליהם
.

ארינמלים הינם טורפים מתמחים (מונופגים או אוליגופגים). למינים רבים העדפות ברורות באשר לסוג המזון ומתוך כך נובעת טקטיקת הצייד. אם כי רוב הזחלים לא יבחלו בחרקים אחרים כמזון אם יצליחו להתגבר עליו.

חיפושיות
סדרת החיפושיות היא הגדולה מבין סדרות החרקים וכוללת מינים טורפים רבים. יש משפחות בהן כל המינים טורפים כמו: גדיתיים, רצניתיים מושיתיים ועוד. בד"כ במינים טורפים גם דרגת הזחל ניזונה מטרף.
משפחת הגדיתיים היא קבוצה של חיפושיות קרקע המאכלסות בתי גידול לחים של מים מתוקים ומלוחים. במשפחה זו גם דרגת הזחל טורפת. כיאה לציידים אקטיביים, גדיות ניכרות בזוג עיניים גדולות המתאימות גם לפעילות לילית. גפי-הפה נושכות-לועסות וכוללות זוג לסתות מסיבי מאפשר להן לנבור בקרקע לחה, לשלוף חרקים קטנים מתוכה ולאכול אותם בזריזות רבה.

טריכודית אצילית Trichodes nobilis
מין פוליפגי הניזון הן מחרקים והן מאבקה.
חרקים הם מזון מזדמן הניצוד כאשר הם מגיעים לפרחים לאכול אבקה או צוף.

משפחת הרצניתיים כוללת מספר מינים גדול יותר המתפרש על מגוון בתי-גידול. הלסתות של רצניות מסיביות מאוד ואצל מינים גדולים הן מאפשרות לפצח חרקים עם כיסוי גוף קשה כמו חיפושיות או שבלולים או להתמודד עם מזון גדול כמו שלשולים. בזמן הטריפה מופרש על הקורבן רוק מעכל המפרק את רקמות הקורבן ומקל על אכילתו.

רצה סגלגלה Carabus impressus היא אחת המינים הנפוצים מבין הרצות המקומיות.
פעילה בד"כ בלילה וגם בימים לחים וחמים של החורף.
זוג הלסתות המסיבי מאפשר להתמודד עם חלזונות ושלשולים גדולים.

במשפחת המושיתיים הבוגרים והזחלים ניזונים עפ"י רוב בכנימות. הם ציידים אקטיביים התרים אחר המזון שהוא למעשה נייח למדי. מינים רבים נחשבים כמדבירים ביולוגיים חשובים. במין מושית השבע - במהלך מחזור חיים מלא - פרט אחד עשוי לטרוף כ 5000 כנימות.

זחל של מושית השלוש-עשרה Adonis variegata טורף כנימות.

חיפושיות טורפות הן בד"כ טורפים כוללניים. יש מינים מתמחים יותר כמו מושיות. במשפחות נוספות יש מינים טורפים המגוונים את המזון גם באבקת פרחים.

זבובאים
תחת הקבוצה של זבובים טורפים אפשר לכנס מספר משפחות בהם רוב המינים טורפים ועוד מינים ממשפחות נוספות שהטורפים בהן הוא מיעוט. בחלק מהמשפחות הדרגות הטורפות הן הזחל והבוגר. באחרות רק הזחלים טורפים. תחת אותו גג יש המכניסים גם מינים טפילים בהם הזחל ניזון מהפונדקאי והורג אותו לבסוף.

זבוב טורף ממשפחת הטרפניים Asilidae.
שימו לב לגודל העיניים ביחס למימדי הראש
ולרגליים הקוצניות המשמשות לאחיזת הטרף.

המשפחה הבולטת ביותר בקרב הזבובים הטורפים היא משפחת הטרפניים (בוגרים וזחלים). אלה זבובים פעיל-יום הנחשבים כטורפי-על בבית הגידול שלהם. משפחות נוספות הכוללות גם מינים טורפים הם זבובים ארוכי-רגל (בוגרים), זבובחופיים (בוגרים) ופיזוזיים (בוגרים), אלו כבר זכו לרשומה משלהן ומומלץ להציץ בהן דרך הקישורים. המכנה המשותף למרבית הזבובים הטורפים הוא עיניים מפותחות ורגליים קדמיות המשמשות לאחיזת הטרף. מרבית המינים הם טורפים כוללניים. במינים אחדים כמו במשפחת הרחפניים בהם הזחלים ניזונים מכנימות, משפחת הבומבליים אצלם הזחלים טפילים על זחלים וגלמים של חרקים שונים או אצל האריתולע שם הזחל ניזון מנמלים ובונה משפכים בדומה לארינמלים, מוצאים מינים מתמחים.

זבוב מסוג ליספה Lispe הצד חרקים קטנים בבתי-גידול לחים.
עיקר מזונו הם זחלי זבובאים המתפתחים בקרקע בוצית
או חרקים חסרי מזל שנפלו למים או לבוץ.

פרפראים
אנו נוטים לחשוב שזחלים של פרפראים הם צמחונים. זה נכון אבל אצל פרפראים יש גם מינים טורפים (מוכרים כ 200 מינים). הדרגה הטורפת היא הזחל ומגוון המזון תלוי באורח החיים של המין. מינים החיים על צמחים ניזונים מביצים של חרקים אחרים, כנימות ואפידים. יש מינים החיים בקיני נמלים וניזונים מזחלי נמלים. במינים רבים יש קניבליזים (בעיקר בעקת רעב) וזחלים עשויים לאכול ביצים וזחלים של בני מינם ולעיתים של מינים אחרים. לפני מספר שנים התגלה בהוואי זחל שניזון מחלזונות בקישור הבא אפשר לצפות גם בקטעי וידאו של זחלים טורפים חרקים מהוואי.

דבוראים
בקרב הדבוראים הקבוצות הטורפות הן בעיקר צרעות ונמלים. בקרב הדבורים יש מינים טפילים בהם הזחלים טורפים ביצים של דבוראים אחרים וניזונים מלחם הדבורים שהוכן עבורם. כאשר מדובר על צרעות מקובל לחלק אותן לשתי קבוצות עיקריות: צרעות יחידאיות וצרעות חברתיות. בשתי הקבוצות הדרגה הטורפת היא הזחל והבוגרים ניזונים בעיקר בצוף, אבקה ולעיתים מנוזלי ההמולימפה של הטרף.
אצל צרעות יחידאיות הנקראות גם צרעות טפילות* - למעט מינים צמחוניים המצויים בכמה משפחות צמחוניות - הזחל ניזון על פונדקאי אחד או יותר שהוכן מראש ע"י הנקבה בקן. אצל צרעות חברתיות הזחל מוזן ע"י הפועלות הצדות עבורו טרף טרי כל יום. הבוגר מזין את הזחל בפיסות בשר שהועלו מהזפק.


צרעה טפילה ממשפחת האילופתיים Eulophidae
מטילה לתוך זחל של חיפושית מסוג עלית.


צרעות טורפות הן ציידות אקטיביות התרות אחר המזון באתרו. יש בהן מתמחות הצדות מינים מוגדרים של פרוקי-רגליים, יש המתמחות במשפחות חרקים מסוימות ויש הצדות כל מה שמזדמן. למינים הצדים חרקים בתעופה ראייה טובה למדי המאפשרת להתמקד בטרף המתאים בגודל ולהתעלם מטרף גדול או קטן מידי.

צרעה מסוג צרצריס Cerceris צדה שחרורית מהמין ארודית זוטא.
החיפושית תשמש כמזון "משומר" לזחלים שלה.


יש מינים הנסמכים על חוש הריח, במיוחד כאשר המזון המועדף נחבא במחסה שהוא בונה לעצמו. מינים רבים מנצלים תקשורת כימית תוך-מינית, פרומונים או חומרי ריח דוחים של הטרף כדי לאתר אותו גם במסתור. לצרעות ציידות גפי-פה נושכות-מלקקות. במינים רבים הן זוג הלסתות העליונות מפותח במיוחד ומשמשות לאחיזת הטרף ונשאתו אל הקן, לעיתים בתוספת עזרה מהרגליים התומכות במשקל הטרף או המסייעות בריתוקו. על אחד המינים הללו אפשר לקרוא ברשומה ציידת העכבישים.

צרעה מזרחית Vespa orientalis בשלבי סיום אכילת דבורה.
דבורים הם מזון חביב על צרעות מזרחיות שלא בוחלות גם בפגרים.

בקרב הנמלים מוצאים את כל סקלת האפשרויות. בין מינים צמחוניים לחלוטין, אוכלי כל ומינים הניזונים מהטרף באופן בלעדי. אחת קבוצות המעניינות של נמלים טורפות היא תת-משפחת הפונריות. טקטיקת הצייד של המינים הטורפים די דומה. הפועלות יוצאות לפני האדמה כבודדות או בקבוצות ותרות אחר טרף. טרף המאותר משותק בעזרת ארס ונגרר אל הקן. במידה ומדובר בטרף גדול, מצטרפות מספר נמלים למשימה או שהוא מבותר במקום ומועבר בחלקים. העוצמה של נמלים כטורף היא בשיתוף פעולה. באזורים טרופיים נמלים טורפות מסוגלות להכריע יצורים גדולים למדי כמו זוחלים או יונקים קטנים בזכות מסה של אלפי נמלים העטות על בע"ח הגדול מהן עשרות מונים.

קמפונית קדושה Camponotus sanctus
אחד המינים הנפוצים בישראל, ניזונות בעיקר מטל-דבש
ולא יחמיצו הזדמנות לזחל חיפושית עסיסי.


לנמלים גפי-פה נושכות-מלקקות. בד"כ זוג הלסתות העליונות מפותח 4 ומשמש ככלי העבודה העיקרי הן לצייד, הגנה, תחזוקת הקן וטיפול בולדות.
נמלים הן טורפים כוללניים הצדות כל מה שמזדמן בשטח. בד"כ יהיו אלה חרקים רכים איטי תנועה או פרטים פגועים שאינם יכולים לברוח.

רשומה זו הדגימה על קצה המזלג את מגוון הטורפים בקרב החרקים. מינים רבים אם נרצה אפשר להקביל במישורים רבים גם לטורפים חולייתנים שונים. חרקים טורפים כקבוצה מהווים חלק חשוב ומכריע במארג הביולוגי ולו משום התפקיד החשוב שלהם בשמירה על גודל מתון של אוכלוסיות הפונדקאים/נטרפים שאילולא כן היו מתפרצים בכמויות בלתי נתפשות וכל המארג האקולוגי כפי שאנו מכרים אותו כיום היה קורס או נראה אחרת לגמרי.

*המונח טפילות רחב ולא תמיד מוגדר בבהירות. צרעות טפילות אינן הורגות את הטרף עבור הזחל אלא מטמינות אותו משותק בקן שהוכן מראש. בדרך זו מובטח לזחל מזון טרי במשך כל זמן ההתפתחות. למרות שהזחל עשוי לצרוך את הפונדקאי זמן ממושך, האחרון מת לבסוף ולכן אין פה טפילות מושלמת.

2 comments:

אנונימי אמר/ה...

השקעה יפה חבל על הזמן
אני אהבתי
תמשיך כך!

אנונימי אמר/ה...

אתר יפה
כל הכבוד!

הוסף רשומת תגובה

תגובות והערות מתקבלות בברכה.
ספאם, פרסום סמוי ופרסום גלוי ימחקו לאלתר
שאלות מוטב להפנות דרך הדף קשר או דף ה פייסבוק

Related Posts with Thumbnails

צילום, סיור ושמירת טבע

כל יציאה לשטח וכל דו-שיח עם הטבע כרוכים במגע שהוא לא תמיד לטובת הצד השני. אנו אולי רוצים בטובתם, אבל לפעמים תוך כדי, אנחנו רומסים, מטרידים או גורמים להפרעה בלתי מודעת אך משמעותית לבע"ח או צומח.

איתור וצילום חרקים אלו דוגמאות למגע בעייתי שכזה. הצורך שלנו להתקרב עד מאוד מפריע להם במקרה הטוב או מבריח אותם במקרה הרע וחושף אותם לסכנות מהותיות כמו חשיפה לטורפים. לעיתים אנו עצמנו מוחצים אותם או פוגעים בהם בניסיון להשיג קומפוזיציה טובה יותר.

אנחנו רוצים נורא לצלם אותם, אבל באמצע יש איזה ענף מעצבן שתקוע דווקא פה או איזו אבן שבדיוק נחה היכן שצריך לשים את החצובה או שיח קוצני עומד ניצב ישירות לישבן.

מגוון אפשרויות ההרס הוא בלתי נדלה. לכן חשוב שבאותה המודעות בה אנחנו מחפשים אותם נדע גם לצמצם את הנזק בעצם הנוכחות שלנו בשטח. חשוב שנדע להשאיר את המקום דומה ככל האפשר למצב בו קיבלנו אותו בהשאלה לזמן קצוב. הפכתם אבנים, החזירו למקום, גם אם לא מצאתם דבר. יש שם מספיק כאלה שפשוט לא ראיתם. יש שבילים, אל תפתחו חדשים. נועו בשטח באופן שיגרום רמיסה מינימאלית והצומח יוכל להתאושש בקלות. יש ספק? אין ספק! אין צילום ששווה את חיסולו של אובייקט.