הם קטני ארץ אבל עולמם ענק. יש השונאים אותם, יש אוהבים אבל מעטים אדישים אליהם. הם סביבנו, בתוכנו ואף עלינו, חלקם מזיקים וחלק חיוניים לנו כאוויר לנשימה. חרקים, עכבישים ופרוקי-רגליים אחרים מהווים כ 80% ממגוון המינים בכדור שלנו. הם מהווים נידבך חשוב במארג הטבעי והכרחיים למרקם החיים המורכב המייחד את כוכב ארץ. בלעדיהם אין לנו קיום. בלוג זה פותח חלון בתמונות ותוכן לעולם סמוי וזעיר. מרבית התמונות צולמו בישראל. חלק מהמינים אף אנדמיים לאזורינו או לבתי-גידול ייחודים בישראל.

שמירת טבע - השתמשו בשכל הישר כי העקום כבר משומש.

כל יציאה לשטח וכל דו-שיח עם הטבע כרוך במגע שהוא לא תמיד לטובת אלה שאנחנו מחפשים. אנו אולי רוצים את טובתם אבל לפעמים תוך כדי אנחנו רומסים, מטרידים או גורמים להפרעה בלתי מודעת אם כי משמעותית לבע"ח או צומח.
איתור וצילום חרקים אלו דוגמאות למגע בעייתי שכזה. הצורך שלנו להתקרב עד מאוד מפריע להם במקרה הטוב או מבריח אותם במקרה הרע וחושף אותם לסכנות מהותיות כמו חשיפה לטורפים. לעיתים אף אנו עצמנו מוחצים אותם או פוגעים בהם בניסיון להשיג קומפוזיציה טובה יותר.
אנחנו רוצים נורא לצלם אותם, אבל באמצע יש איזה ענף מעצבן שתקוע דווקא פה או איזו אבן שבדיוק נחה היכן שצריך לשים את החצובה או שיח קוצני העומד ניצב דווקא בתוך התחת.
מגוון אפשרויות ההרס הוא בלתי נדלה. לכן חשוב שבאותה המודעות בה אנחנו מחפשים אותם נדע גם לצמצם את הנזק בעצם הנוכחות שלנו בשטח. חשוב שנדע להשאיר את המקום דומה ככל האפשר למצב בו קיבלנו אותו בהשאלה לזמן קצוב.
הפכתם אבנים, החזירו למקום, גם אם לא מצאתם דבר. יש שם מספיק כאלה שפשוט לא ראיתם. יש שבילים, אל תפתחו חדשים. נועו בשטח באופן שיגרום רמיסה מינימאלית והצומח יוכל להתאושש בקלות. יש ספק? אין ספק! אין צילום ששווה את חיסולו של אובייקט.

יום שבת, 25 באוקטובר 2008

בין חיפושית לפשפש

שתיים מהסדרות היותר מבלבלות רבים בתוכנו הן סידרת החיפושיות וסידרת הפשפשאים. שתי הסדרות גדולות ומאוד מגוונות בצורה וצבע. חיפושיות היא גם סדרת החרקים הגדולה ביותר, 40% ממיני החרקים הן חיפושיות. במבט מדוקדק יותר אפשר לראות שלמעשה מעט מאוד מינים נראים דומים חזותית. הם לא רק שונים במראה אלא גם במחזור החיים. חיפושיות מסיימות גלגול מלא הכולל ביצה, זחל, גולם ובוגר. לפשפשים גלגול חסר: ביצה, זחל (5 דרגות) בוגר. ברשומה הזו אנסה לעמוד על ההבדלים החזותיים בין פשפשים וחיפושיות כדי לספק כלי אבחנה חזותי לבית ולשדה.

__
מימין: זחל של חיפושית. בדומה לבוגרים הזחלים מצויידים בגפי פה נושכות לועסות. הזחלים עוברים התגלמות בטרם הפיכה לבוגר. משמאל: זחלים של פשפש (נמפות). כאשר הם בוקעים מהביצה הם דומים לבוגרים למעט כנפיים לא מפותחות. הם ניזונים באופן דומה לבוגר ומגיעים לבגרות מינית לאחר הגלגול האחרון.

המכנה החזותי המשותף לשתי הקבוצות הוא היותן חרקים. יש להן 3 זוגות רגליים, זוג מחושים וכנפיים הנחלקות לכנפי חפייה וכנפי תעופה (למעט מינים נטולי כנפיים).

עיניים
לפשפשים זוג עיניים מורכבות ולעיתים נוספות זוג עיניות. אצל חיפושיות נמצא זוג עיניים מורכבות אבל עיניות מופיעות רק אצל חלק מהמינים.

מבט חזיתי לראש של תריסית מגוונת Codophila varia מראה זוג העיניות אדמדמות המצויות בין ומעל העיניים המורכבות. עיניות מאפשרות להבחין בשינויי תאורה מהירים המעידים על התקרבות סכנה.

חזה וכנפיים
סידרת החיפושיות Coleoptera מתאפיינת בזוג כנפיים קדמיות שהתפתחו לכנפי חפייה קשיחות המגינות על כנפי התעופה הרכות. מכאן גם השם הלטיני של הסדרה coleo = נרתיק ptera = כנף. זהו אחד הסימנים המובהקים המבדילים חיפושיות מחרקים אחרים.

מושית השלוש-עשרה - Adonis variegata פותחת את כנפי החפייה הקשיחות ופורשת את כנפי התעופה הקרומיות הארוכות.

לחיפושיות חזה קידמי מפותח בעל כושר תנועה מסוים והוא נבדל במקצת מהחזה האמצעי והאחורי המוסתרים ע"י כנפי החפייה. כנפי החפייה קשיחות ומספקות הגנה פיזית משמעותית לגוף. במנוחה כנפי החפייה מונחות במקביל האחת ליד השנייה. הכנפיים האחוריות המשמשות לתעופה קרומיות וארוכות יותר מכנפי החפייה. בזמן התעופה כנפי החפייה נפרשות לצדדים והן אינן משמשות לתעופה. יש הסוברים שהן משפרות את המבנה האווירודינמי של החיפושית בתעופה. אצל הרבה מינים במשפחות השחרוריתיים או הרצניתיים כנפי החפייה מאוחדות לאורכן ובצדדים עם הבטן והן אינן יכולות לעוף. במשפחות כדוגמת הקצרחפיות כנפי החפייה קצרות יחסית וכנפי התעופה מקופלות תחתן או נשרכות במקצת החוצה. לעיתים כנפי התעופה חסרות וכנפי החפייה מנוונות כמו אצל נקבות של גחליליות או רפואניות מסוימות.

בסוגים אחדים של רפואניות כמו בסוג Trichomeloe כנפי החפייה מנוונות וכנפי התעופה חסרות לגמרי. שימו לב למחוש מרובה פרקים ואחיד למדי בעוביו.

שמם של פשפשאים Hemiptera מציג רמז אחר. Hemi=חצי Ptera=כנף. השם מצביע על כך שלפשפשאים כנף הקידמית קשיחה בחלקה הקידמי ורכה בחלקה האחורי. שוב. תכונה המבדילה את הפשפשאים מכל שאר סדרות החרקים.

במשפחת הקורזיים יש מינים בעלי כנפי חפייה שקופות. זה מאפשר לנו לראות טוב יותר את החלוקה בין החלק הקשיח לחלק הקרומי של הכנפיים הקדמיות.

אם לדייק רק שני השלישים הקדמיים של כנפי החפייה מוקשים והשליש האחורי הוא קרומי ורך יותר. הכנפיים האחוריות קרומיות, קצרות במקצת מכנפי החפייה ולעיתים שקופות. בתעופה מתחברות הכנפיים והן מתפקדות כיחידה אחת. בזמן המנוחה כנפי החפייה חופפות בחלק הקרומי. לכל הפשפשים יש לוחית משולשת הפונה אחורה ונקראת מגינית. לעיתים הכנפיים מוסתרות ע"י מגינית גדולה במיוחד. במרבית המקרים מגינית היא סימן אבחנה טוב בין פשפש לחיפושית.

תריסית ים-תיכונית היא אחד המינים הנפוצים בעונות האביב והקייץ. במשפחת התריסתיים המגינית גדולה במיוחד.

מחושים
אצל פשפש טיפוסי המחושים קצרים יחסית ובעלי 5 פרקים. צורתם חוטית ולעיתים הם מעובים בחלקם. יש מינים בעלי מחושים ארוכים במיוחד אבל מספר הפרקים נשאר זהה. לחיפושיות מחושים מרובי פרקים. בד"כ עד 15 פרקים. הפרקים עשויים להסתיים במניפה או אלה או שהם חוטיים או מסוריים, אבל בד"כ הם אחידים ברוב אורכם.

לחדקוניות חרטום מאורך המהווה חלק מהראש ובקצהו מצויות גפי הפה. המחושים ברכיים ודמוי אלה.

גפי פה
לפשפשים גפי פה דוקרות-מוצצות הנראות כמעין חדק פרוק, לעיתים ארוך מאוד. בזמן מנוחה החדק פונה כלפי הגוף ומונח בין הרגליים. גפי הפה של הפשפשים מותאמות למזון נוזלי כמו מוהל צמחים, צוף, או דם בע"ח. לפשפשים צמחוניים חדק דק וארוך יותר בהשוואה לפשפשים טורפים. עיצוב החדק יכול להעיד על תפריטו של בעליו. לחיפושיות גפי פה נושכות-לועסות. המזון הוא מגוון. יש מינים טורפים, יש צימחוניים ויש אוכלי כל.

רצה סגלגלה Carabus impressus מציגה דימוי של חיפושית קלאסית. זהו מין קרקעי שאינו עף ולכן כנפי חפייה מאוחות. בהיותה טורפת היא מצויידת בגפי פה מפותחות וחזקות המאפשרות גריסה גם של חרקים עם מעטפת קשה.

רצענית ססגונית - Sphedanolestes annulatus היא פשפש טורף ומצויידת בחדק מסיבי המאפשר חדירה דרך המעטה הקשיח למחצה של החרק בין המפרקים. שימו לב למחושים ארוכים ודקים בעלי 5 מפרקים.

החדק של פשפשים בנוי מנרתיק מרזבי שהוא למעשה התארכות של השפה התחתונה. החלק החוטי הוא למעשה הלסתות. שהתפתחו לדוקרנים ארוכים. כאשר הלסתות מתחברות נוצר צינור כפול כאשר אחד משמש למציצה והשני להפרשת רוק. הפשפש בתמונה (מין של קוריז מסין) סיים למצוץ מוהל ועדיין לא הכניס את הדוקרנים לתוך החדק.

0 תגובות לרשומה (שאלות כלליות אפשר להפנות בדוא"ל):

הוסף רשומת תגובה