מנוע החיפוש של גוגל יכול לשמש כלי רב עוצמה כאשר משתמשים בו כראוי. אני משתמש בו כאשר אני יודע מה השיוך הטקסונומי של מושא החיפוש או כאשר אני מחפש רמזים היכולים לצמצם את טווח האפשרויות. כדי להגיע לשיוך טקסונומי ראשוני או ממוקד יותר, אני נעזר באתרי גלריות מוכרים (הממוינים ע"פ שיוך טקסונומי- ראו דוגמא) ע"מ למצוא פרטים דומים ככל האפשר לפרט שלי. חיפוש ממוקד נעשה בעדיפות ראשונה דרך מנוע חיפוש התמונה. להשגת תוצאות ממוקדות ככל האפשר, החיפוש מתבצע ע"פ המכנה הטקסונומי המשותף הידוע והקרוב ביותר. אם לא מושגות תוצאות מספקות אני עולה רמה ומחפש דרך תת-משפחה, משפחה וכן הלאה.
כדי להגיע לשיוך טקסונומי מדויק ככל האפשר, אני נעזר בכמה אתרים המתמחים במידע טקסונומי. חלק מהמידע אפשר למצוא ב Wikipedia או Answers.com וחלק באתרים כדוגמת Fauna Europaea.
מלבד השם הלטיני, מילות מפתח שימושיות עשויות להיות גם השם האנגלי או העממי של מושא החיפוש. אותו ניתן להשיג בקלות כי בדרך-כלל הוא מופיע במאמרים או אתרים רבים ביחד עם השם המדעי.
אופן איתור התמונה של מנוע החיפוש אינו מביא בהכרח תוצאות חד-משמעיות. אדרבא, העובדה שאנו לא מחפשים משהו מוגדר אלא שם כללי ברמת המשפחה או סוג מעלה הרבה מאוד תוצאות לא רלוונטיות. לעיתים מושא החיפוש מופיע בתוצאות רק בשם וללא התמונה או מופיע כתמונה נכונה אך ללא שם או השם התמונה לא מתאים (מספר או שם מדעי מיושן). במקרים כאלו מנוע החיפוש עשוי להציג תמונה אקראית ולא בהכרח את המבוקשת מתוך עמוד האתר והמידע הרלוונטי יוחמץ. לעיתים המנוע מפספס תמונות כאשר הן מופיעות במסמכים סגורים או בפורמט פלאש.
כדי לשפר את הסיכוי לתוצאות איכותיות ומדויקות יותר, אני נוקט בעוד כמה תכסיסים. אני ניגש ישירות לעמוד האחרון של דפי החיפוש ומקליק repeat the search with the omitted results להצגת כל תוצאות החיפוש. זה אומנם מכפיל פי-כמה את כמות התוצאות אבל מספק לא אחת תוצאות מעניינות המאפשרות השוואה נוספת. אפשרות נוספת היא להגיע דרך תוצאות החיפוש לאתרי גלריות עצמם, בעיקר לא מוכרים ולחפש בתוכם את מידע הדרוש. בד"כ אתרי גלריות עשירים יספקו לתוצאות החיפוש מספר רב של תוצאות קרובות וזה הרמז להיכנס ישירות לגלריה ולבדוק פרטנית.
אם כל זה לא עוזר או מספק, אני מחפש דרך חיפוש מתקדם גם מסמכי אקרובט (PDF), מצגות (PPT) או חומר אחר שלא עולה בחיפוש תמונות. כדי למקד יותר את החיפוש, אני מוסיף את המילה Israel או שמות של מדינות שכנות או מילות מפתח אחרות (פונדקאי ידוע, בית-גידול, אזור גיאוגרפי) הקשורות לחיפוש. לעיתים התוצאות יכולות להביא אותי ישירות לרשימות תפוצה או מאמרים המכילים מידע נוסף.
מומלץ לשמור במועדפים כל אתר שימושי שמוצאים, גם אם הוא לא רלוונטי כרגע, לעיתים מגיעים לאתרים חשובים שלא קל למצוא שנית. אתרים רבים העוסקים בחרקים אינם בשפה האנגלית. כיום כאשר אפשר להשתמש בשרותי התרגום הסבירים של גוגל אין זו מגבלה משמעותית לעומת שפע המידע ודיוקו. חיפוש דרך השם המדעי עשוי להוביל לאתרים בשפות שונות, אבל מה קורה כאשר השם המדעי לא קיים או שגוי? כאשר אני חושב שניתן להשיג מידע מועיל שלא באנגלית, אני מחפש בעזרת מילות קישור בשפה אחרת ונעזר במילון של גוגל או אחר לתרגום מונחים כללים או בעזרת כל מילה שיכולה לעזור ומבצע חיפוש עליה או בצירופה לשם המדעי או כל מילה מתאימה היכולה לסנן את תוצאות החיפוש.
טיפ נוסף: לעיתים קרובות עודף המידע מקשה על התמקדות או איתור המידע הרצוי. במיוחד לאלה שאנגלית לא שגורה בפיהם. כדי להגיע מהר למידע הטמון במאמרים או אתרים שופעי טקסט אני נעזר בסרגל הכלים של גוגל (המכיל גם מנוע תרגום). אייקון המדגש מאפשר לסמן את מילות החיפוש בצבע אחר ולהגיע אליהן בלחיצה אחת. כך אפשר לברור את תוכן הרצוי במהירות ולסרוק הרבה מאוד מקורות בזמן קצר. את אלה החשובים או המעניינים אפשר לשמור במועדפים ולשוב אליהם בזמן המתאים. אמינות הזיהוי תלויה לא רק בכמה התמונה שלי מתאימה לאחרות אלא גם בכמות המידע הנלווה. ככל שאני יכול לאמת את הזיהוי עם מספר מקורות, איכותו עולה. הצלבת מקורות מידע חשובה מאוד אם רוצים רמת אמינות גבוהה בזיהוי מתמונה.
זיהוי פרוקי-רגליים בכלל ומתמונות בפרט הוא לא רק עניין של התנסות וצבירת ניסיון, זה מצריך סבלנות ואורך רוח. כאשר צוברים מיומנות בתהליך העבודה ומכירים את הטקסונומיה הבסיסית של הקבוצות החשובות והנפוצות, תהליך הזיהוי כמפורט ברשומה הרבה יותר מהיר וממוקד. וגם רצוי להכיר את אופן העבודה עם גוגל כדי לסנן מראש מידע לא רלוונטי.
חשוב לזכור, עצם הזיהוי הוא רק כלי למלא תוכן בסיפור. כשיש שם למושא הצילום אפשר לחבר אותו לעוד מידע בדרך לתמונה רחבה ומלאה יותר. אפילו הדרך לזיהוי יכולה להיות מרתקת כאשר נתקלים תוך כדי בדברים שלא היינו נחשפים אליהם אילולא חיפשנו. ממצאים שיכולים להוביל לסיפורים חדשים לגמרי.
כדי להגיע לשיוך טקסונומי מדויק ככל האפשר, אני נעזר בכמה אתרים המתמחים במידע טקסונומי. חלק מהמידע אפשר למצוא ב Wikipedia או Answers.com וחלק באתרים כדוגמת Fauna Europaea.
מלבד השם הלטיני, מילות מפתח שימושיות עשויות להיות גם השם האנגלי או העממי של מושא החיפוש. אותו ניתן להשיג בקלות כי בדרך-כלל הוא מופיע במאמרים או אתרים רבים ביחד עם השם המדעי.
אופן איתור התמונה של מנוע החיפוש אינו מביא בהכרח תוצאות חד-משמעיות. אדרבא, העובדה שאנו לא מחפשים משהו מוגדר אלא שם כללי ברמת המשפחה או סוג מעלה הרבה מאוד תוצאות לא רלוונטיות. לעיתים מושא החיפוש מופיע בתוצאות רק בשם וללא התמונה או מופיע כתמונה נכונה אך ללא שם או השם התמונה לא מתאים (מספר או שם מדעי מיושן). במקרים כאלו מנוע החיפוש עשוי להציג תמונה אקראית ולא בהכרח את המבוקשת מתוך עמוד האתר והמידע הרלוונטי יוחמץ. לעיתים המנוע מפספס תמונות כאשר הן מופיעות במסמכים סגורים או בפורמט פלאש.
כדי לשפר את הסיכוי לתוצאות איכותיות ומדויקות יותר, אני נוקט בעוד כמה תכסיסים. אני ניגש ישירות לעמוד האחרון של דפי החיפוש ומקליק repeat the search with the omitted results להצגת כל תוצאות החיפוש. זה אומנם מכפיל פי-כמה את כמות התוצאות אבל מספק לא אחת תוצאות מעניינות המאפשרות השוואה נוספת. אפשרות נוספת היא להגיע דרך תוצאות החיפוש לאתרי גלריות עצמם, בעיקר לא מוכרים ולחפש בתוכם את מידע הדרוש. בד"כ אתרי גלריות עשירים יספקו לתוצאות החיפוש מספר רב של תוצאות קרובות וזה הרמז להיכנס ישירות לגלריה ולבדוק פרטנית.
אם כל זה לא עוזר או מספק, אני מחפש דרך חיפוש מתקדם גם מסמכי אקרובט (PDF), מצגות (PPT) או חומר אחר שלא עולה בחיפוש תמונות. כדי למקד יותר את החיפוש, אני מוסיף את המילה Israel או שמות של מדינות שכנות או מילות מפתח אחרות (פונדקאי ידוע, בית-גידול, אזור גיאוגרפי) הקשורות לחיפוש. לעיתים התוצאות יכולות להביא אותי ישירות לרשימות תפוצה או מאמרים המכילים מידע נוסף.
מומלץ לשמור במועדפים כל אתר שימושי שמוצאים, גם אם הוא לא רלוונטי כרגע, לעיתים מגיעים לאתרים חשובים שלא קל למצוא שנית. אתרים רבים העוסקים בחרקים אינם בשפה האנגלית. כיום כאשר אפשר להשתמש בשרותי התרגום הסבירים של גוגל אין זו מגבלה משמעותית לעומת שפע המידע ודיוקו. חיפוש דרך השם המדעי עשוי להוביל לאתרים בשפות שונות, אבל מה קורה כאשר השם המדעי לא קיים או שגוי? כאשר אני חושב שניתן להשיג מידע מועיל שלא באנגלית, אני מחפש בעזרת מילות קישור בשפה אחרת ונעזר במילון של גוגל או אחר לתרגום מונחים כללים או בעזרת כל מילה שיכולה לעזור ומבצע חיפוש עליה או בצירופה לשם המדעי או כל מילה מתאימה היכולה לסנן את תוצאות החיפוש.
טיפ נוסף: לעיתים קרובות עודף המידע מקשה על התמקדות או איתור המידע הרצוי. במיוחד לאלה שאנגלית לא שגורה בפיהם. כדי להגיע מהר למידע הטמון במאמרים או אתרים שופעי טקסט אני נעזר בסרגל הכלים של גוגל (המכיל גם מנוע תרגום). אייקון המדגש מאפשר לסמן את מילות החיפוש בצבע אחר ולהגיע אליהן בלחיצה אחת. כך אפשר לברור את תוכן הרצוי במהירות ולסרוק הרבה מאוד מקורות בזמן קצר. את אלה החשובים או המעניינים אפשר לשמור במועדפים ולשוב אליהם בזמן המתאים. אמינות הזיהוי תלויה לא רק בכמה התמונה שלי מתאימה לאחרות אלא גם בכמות המידע הנלווה. ככל שאני יכול לאמת את הזיהוי עם מספר מקורות, איכותו עולה. הצלבת מקורות מידע חשובה מאוד אם רוצים רמת אמינות גבוהה בזיהוי מתמונה.
זיהוי פרוקי-רגליים בכלל ומתמונות בפרט הוא לא רק עניין של התנסות וצבירת ניסיון, זה מצריך סבלנות ואורך רוח. כאשר צוברים מיומנות בתהליך העבודה ומכירים את הטקסונומיה הבסיסית של הקבוצות החשובות והנפוצות, תהליך הזיהוי כמפורט ברשומה הרבה יותר מהיר וממוקד. וגם רצוי להכיר את אופן העבודה עם גוגל כדי לסנן מראש מידע לא רלוונטי.
חשוב לזכור, עצם הזיהוי הוא רק כלי למלא תוכן בסיפור. כשיש שם למושא הצילום אפשר לחבר אותו לעוד מידע בדרך לתמונה רחבה ומלאה יותר. אפילו הדרך לזיהוי יכולה להיות מרתקת כאשר נתקלים תוך כדי בדברים שלא היינו נחשפים אליהם אילולא חיפשנו. ממצאים שיכולים להוביל לסיפורים חדשים לגמרי.
רשומות
0 תגובות לרשומה (שאלות כלליות אפשר להפנות בדוא"ל):
הוסף רשומת תגובה