זמן ביקור - פארק האגם ראשל"צ

אני פותח מדור חדש שיביא סקירות קצרות בטקסט ותמונות על אתרים בהם אני מצלם. חלק מהאתרים הללו מצוי תחת סכנת פיתוח או היעלמות.

פארק האגם בראשון לציון (ליד הסופרלנד) הוא מקום במחלוקת. האגם הוקם (1992) כמאגר להחדרת מי נגר עילי למי תהום (עודפי מים מניקוז עירוני?) ויועד בדיעבד לשמש גם כאתר נופש ודיג (הוכנסו מגוון של דגים). האמת לא ברור לי מה השלטון המקומי באמת רוצה. המקום לא ממש מטופח, לרוב מטונף מלכלוך שנשאר אחרי המנגליסטים. למרות האיסור להיכנס למים (שחייה ושייט) מגיעים לשם אופנועי-ים ודייגים עם רשתות. למען האמת נראה שזה בכוונה כדי להצדיק את תוכניות הפיתוח.

מצד שני, ההזנחה וריחוק היחסי יצרו במקום בית-גידול מעניין שהפך מוקד משיכה לבע"ח שונים שחלקם לא נראו שנים באזור ואפילו צמחים נדירים התבססו שם. זה אחד המקומות היחידים באזור שבו ניתן לצפות בעופות מים מצויים וגם נדירים (במיוחד בעונת הנדידה). השילוב של מים ובית גידול חולי סביב (ההולך ונכחד גם הוא) יצר פסיפס מעניין של צומח וחי שלא נקל למצוא בימינו במישור החוף.

לאחרונה החלו במימוש תוכניות פיתוח שיפגעו במעמדו של האגם כנישה אקולוגית מיוחדת. למרות שלידתו של המקום בחטא הוא הפך לפנינה אקולוגית בלב אזור אורבאני. בעת זו מתרחש מאבק ציבורי לשינוי תוכניות הפיתוח והכרה במעמדו המיוחד של המקום.

ברשומה הזו אני רוצה לקחת אתכם לשפת האגם, לקו המים הבוצי לפגוש כמה מקטני הארץ שלא זוכים לתשומת הלב בקרב המבקרים במקום. קו המים הוא מקום של התרחשויות, הוא עשיר במזון ומושך טורפים שונים. הוא מספק חומר גלם לצרעות ודבורים לבניית קינים. הוא בית-גידול משתנה הנתון לחסדי גובה פני-המים וכמות האשפה הנאספת בו.

אחד מהדיירים הנפוצים של קו המים הוא זבוב קטן מהסוג ליספה Lispe. סוג זה של זבובים (המונה בישראל כ-20 מינים) מעדיף בתי-גידול לחים (לרוב מים מתוקים) שם הוא מוצא את מזונו; בעיקר זחלים של זבובאים החיים בבוץ אבל לא יבחל בחרק מזדמן שנפל למים. גם הזחלים טורפים וחיים בתוך המים. פעילי יום.

____

מימין: עדת זבובי ליספה במאבק על זחל שמצאו בבוץ. משמאל: ליספה אוחז בשיירים אחרונים של זחל ימשוש.

צבתנים (Dermaptera) מוכרים לרבים מאיתנו כאשר הם חולקים לא פעם את שטח המגורים שלנו. שמם ניתן להם בזכות זוג הצבתות הנישא בקצה הבטן ומשמש להגנה ועזר בתפישת המזון. בטבע הם חובבי בתי-גידול לחים וחיים מתחת לאבנים ובמחילות. ניזונים מהצומח (אבקה) וגם מהחי. בקו-המים הם מוצאים חרקים זעירים (זחלים או בוגרים) אותם הם שולים מהבוץ. פעילי לילה.

____

בתמונה צבתן חופר Labidura riparia אחד המינים הנפוצים ליד מקווי מים. הוא שחיין טוב ובעת סכנה הוא עשוי להיכנס למים ולשחות הרחק ממנה.

משפחת הקצרחפיתיים (Staphylinidae) היא גדולה ומגוונת ביותר. חלק מהמינים חיים בבית-גידול לח ובפארק האגם יש כמה מינים שניתן לראות ביום או בלילה. ניזונים מחומרים אורגניים בבוץ. שמם נובע מכנפי החפייה הקצרות, תחתם מכונסים בקיפול מיוחד כנפי תעופה עדינות.

____

מימין: קצרחפית מהסוג Paederus אשר ניתן לראות במשך היום על צמחים ממש בקרבת המים. משמאל: קצרחפיות זעירות הבונות מחילות בבוץ ממש מעל קו המים.

על קו המים ולעיתים בתוכם נוכל למצוא חגבים זעירים (כ-20 מ"מ) השייכים למשפחת הגדותניים ( .(Tetrigidae קבוצה זו חובבת בתי-גידול לחים ורטובים ואף מצטיינת בשחייה בעת הצורך. ניזונים מאצות וחומר אורגני מהבוץ. יתכן שבמקום יותר ממין אחד במשפחה. פעילי יום.

____

זיהוי המין לא ברור. יתכן שמדובר בחופן ים-תיכוני Paratettix meridionalis אחד המינים הנפוצים במשפחה.

בחול על קו המים ובסמוך אפשר למצוא עוד חגבאים זעירים ((Tridactylidae. גודלם פחות מ-10 מ"מ. אופייניים לבית-גידול רטוב וחולי, מתחפרים בחול, קופצים בזריזות ומטיבים לשחות. ניזונים מחומר אורגני ואצות המצויים בחול. במין יפני נמצא שהחגב משחרר חומר ריח הדוחה נמלים ועכבישים ומשמש ככל הנראה להגנה.

___

הפרט בתמונה שייך ככל הנראה לסוג Tridactylus. אחד הסוגים הנפוצים במשפחה. משמאל פרט מגיח מתוך החול התחוח.

בעשביה הסמוכה לקו-המים נימצא צרצרים קטנים מתת-משפחה טריגונידיים (Trigonidiinae). הם מתאפיינים בבחנינים גדולים המשמשים להפקת קולות בעת החיזור (אצל הזכר והנקבה). פעילי יום.

____

מימין: טריגוניד הגדות Trigonidium cicindeloides בוגר. משמאל: פרט צעיר.

זריזי עין יוכלו למצוא גם את גדיות (Cicindelinae). חיפושיות זריזות וציידות אגרסיביות. הבוגרים מסיירים לאורך קו המים וצדים כל מה שהם מצליחים למצוא בבוץ ומעליו, בעת הצורך לא יבחלו בפגרים. הן רצות מעולות ובעת סכנה יעופו כבזק. את הזחלים החים בבוץ קשה הרבה יותר למצוא. הם חיים במחילות סמוך למים וצדים מתוכן חרקים מזדמנים. פעילות יום ולילה.

____

בפארק האגם נימצא בעיקר את הגדית השכיחה Cicindela melancholica מימין ולעיתים את גדית הנחלים החופית Cicindela litoralis הגדולה ממנה מעט יותר משמאל .

בין הציידים נמצא גם עכבישים. בד"כ אלה יהיו אחד משני סוגים של זאבניים (Lycosidae) קטנים החובבים בתי-גידול לחים או רטובים. הם אפילו מסוגלים לרוץ על המים. צדים חרקים קטנים ומוצאים מחסה בין רגבי הבוץ או מחילות קיימות. פעילי יום.

____

מימין: זאבן מסוג Pardosa לזכרים בחנינים לבנים המשמשים כדגלוני איתות לנקבות בזמו החיזור.

משמאל: זאבן מסוג Pirata, נקבה נושאת פקעת ביצים בקצה הבטן. לאחר הבקיעה היא תישא אותם זמן מה על גבה.

אחד מסוגי המזון המועדף בקו המים היא אוכלוסיית זחלי ימשושים (Chironomidae). במשפחה זו שבוגריה דומים לכולכתיים (היתושים העוקצים) וניכרים במחושים מנוצים (הזכרים), הבוגרים אינם ניזונים וחיים ימים אחדים בלבד. הזחלים חיים בד"כ בבוץ וניזונים מחומר אורגני. אצל חלק מהמינים ((Chironomus sp הזחלים אדומים בזכות ההמוגלובין המצוי בדם הוא מסייע לקליטת החמצן מהמים. הבוגרים והזחלים משמשים כמקור מזון למגוון גדול של בע"ח: יונקים, ציפורים, דוחיים ופרוקי-רגליים.

___

מימין: נמלים מסוג בנאית נושאים זחל של ימשוש שנשלף מתוך הבוץ. משמאל: ימשוש בוגר זכר.

אחת שלא קשה לפספס היא שפירית הדרכים Brachythemis leucosticta. שפירית הניכרת (אצל הזכרים) בפס כהה ורחב סמוך לשולי כל כנף. ניתן לראות אותן ניצבות בעמדות תצפית מעל המים או בסמוך מחכות לרגע בו קורבן חסר מזל יעבור קרוב מידי. הנימפות מתפתחות במים עומדים ופארק האגם מספק להן בית-גידול מכובד עם שפע מזון הכולל דגיגים קטנים. המין הזה מציג התנהגות מעניינת. הוא נוטה לעקוב בקבוצות אחר יונקים גדולים ואפילו בני-אדם ההולכים בשטח (בדומה לאנפיות בקר). יתכן כדי לצוד חרקים שהופרעו. נוכחתי בתופעה זו עשרות פעמים.

____

מימין: זכר צעיר. לבוגרים גוף כהה. משמאל נקבה.

טייחת שחורת-חזה Sceliphron spirifex אומנם לא חיה על קו-המים אבל בית-גידול זה נחוץ לה קיומית. הצרעה בונה את קיניה מבוץ הנאסף ככדור ומובל לאתר הקינון. את הקנים היא ממלאת בעכבישים קטנים לאחר ששותקו עבור הזחלים שלה. פעילת יום.

____

מימין: טייחת אוספת בוץ על קו המים. משמאל: קן אופייני של טייחת.

כל אלה רק חלק קטן מהמגוון שאפשר למצוא בפארק האגם וסביבותיו. הבאתי פה נציגים הקשורים באופן ישיר לבית-גידול רטוב או לח. אבל בשטח עוד מאות מיני חרקים ופרוקי-רגליים היוצרים פאונה מרתקת בלב אזור אורבאני ההולך וכובש כל חלקת חול טובה.

כדי לראות את כל אלה אפשר לבוא בכל שעות היום והלילה. אני ממליץ על שעות הבוקר המוקדמות מאוד ומנגד על הדימדומים ושעות החושך הראשונות וכמובן להצטייד בפנס ורצוי בנעליים המתאימות לקרקע בוצית.